יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

חברות הפורקס נתבעות על הפסדי מט"ח - ומשלמות כספים

הכתבה חברות הפורקס נתבעות על הפסדי מט"ח - ומשלמות כספים , אלה לוי-וינריב , גלובס , 29.12.2010

ד"ר דן הרוניאן, שניהל מאבק משפטי ממושך מול חברת "איזי פורקס" בגין הונאות מט"ח לטענתו, וקיבל ממנה פיצוי במסגרת הסכם פשרה חסוי, ניהל במקביל מאבק מול חברת פורקס נוספת, "מט"ח 24", מהמובילות בענף שוק מטבעות המט"ח.

גם מאבק זה הסתיים מחוץ לכותלי בית המשפט לאחר שמט"ח 24 החזירה לד"ר הרוניאן כספים שהשקיע בחברה, כפי שעולה מעדותו של ד"ר הרוניאן, בסכום של יותר מ-200 אלף דולר.

הסדר זה נחשף היום לראשונה ב"גלובס", יחד עם חשיפתן של תביעות נוספות שהגישו לקוחות מאוכזבים של חברות פורקס שונות ואשר טרם פורסמו.

* השופט (ד"ר אברהם טננבוים): "כמה כסף השקעת במט"ח 24?"

* העד:"מאתיים ומשהו אלף דולר"

* עו"ד מטעם איזי פורקס: "אתה באת למט"ח 24 ואמרת להם אתם רמאים, נכון?"

* העד:"כן".

* עו"ד: "והם בעקבות זה שאמרת להם שהם רמאים בסופו של דבר הגיעו איתך להסדר והחזירו לך כסף?"

* העד:"החזירו את כל הכסף".

(ציטוט מפרוטוקול דיון בבית משפט השלום בירושלים ב-ק.פ 113/08, שבמהלכו נחקר ד"ר דן הרוניאן ע"י עורך דינה דאז של חברת איזי פורקס, אייל רוזובסקי).

חברות הפורקס סוחרות בשוק מטבעות המט"ח ומאפשרות למשקיעים לבצע מהמחשב הביתי עסקאות חליפין בין שני מטבעות למסירה מיידית או מאוחרת, על-פי שער ותאריך מוסכמים מראש. זהו אחד מהענפים הצומחים והרווחיים ביותר בשוק ההון. עם זאת, כיוון שהענף אינו מפוקח, הקמת חברת פורקס לא דורשת רישיונות ואין רגולציה ואכיפה בתחום.

לכאורה, פלטפורמות המסחר של הפורקס מאפשרות רווחים גדולים במהירות, אך במסגרת תביעות שהוגשו נגד חברות פורקס, נטען כי 95% מהמשקיעים מפסידים את כספם בתוך זמן קצר מאוד. "גלובס" ניסה לעשות סדר בבליל התביעות שהוגשו, ההסדרים שנחתמו וטענות ההגנה שנטענו - וגילה שזה לא פשוט. בזירה הזו רב הנסתר על הגלוי.

מאבקו של ד"ר הרוניאן, שחשף את קשר השתיקה סביב חברות הפורקס בישראל, החל לפני כארבע שנים, לאחר שהפסיד כחצי מיליון דולר במסחר דרך איזי פורקס. הרוניאן פנה למשרד עוה"ד ברם-דחוח, ובאמצעות עו"ד אסף ברם תבע את החברה על הפסדיו.

אנשי איזי פורקס לא אהבו את המהומה שיצר הרוניאן, והגישו נגדו קובלנה פלילית. הרוניאן הצטייד בעדים - לקוחות מאוכזבים לכאורה של החברה - שסיפרו כיצד הפסידו את כספם בעקבות כך שסחרו דרך איזי פורקס.

בדצמבר 2009 החליטו באיזי פורקס, משיקולי עלות-תועלת או משיקולים אחרים השמורים עימם, כי עדיף לסיים את הפרשה מחוץ לבית המשפט החשוף לעיני כול: הרוניאן ומשקיעים נוספים שיוצגו על-ידי משרד ברם דחוח, פוצו על-ידי חברת איזי פורקס. אך כיוון שחתמו על הסכמי סודיות, שבהם נקבע כי מי שחושף פרטי ההסדר ישלם קנס נכבד נותרו הסכומים המדויקים חסויים. ההערכות שהתפרסמו, היו כי איזי פורקס שילמה להרוניאן כ-2.5 מיליון שקל. סכומי התביעות וקביעת קנס גבוה בגין גילוי פרטי ההסדר, יכולים אולי לרמוז על הסכומים שעברו ידיים.

אלא שהפיצוי במסגרת תיק זה לא היה היחיד שקיבל הרוניאן. מפרוטוקול דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביולי 2009 עולה, כי הרוניאן ניהל מאבק מקביל מול חברת מט"ח 24 וזכה להחזר כספי במסגרת הסדר פשרה. נראה, כי גם שם חתם הרוניאן על הסכם סודיות האוסר גילוי כל פרט מפרטי ההסדר, אך כשנחקר על כך בבית המשפט, במסגרת עדותו בקובלנה הפלילית נגדו, נאלץ לחשוף את הדברים.

בהמשך לחשיפת ההסדר, במסגרת עדותו שנמשכה שעות ארוכות, שאל השופט אברהם טננבוים את הרוניאן: "אתה קיבלת מהם (מט"ח 24, א' ל'ו') את הכסף נומינלית או בשקלים או איך?", והרוניאן השיב: "את הקרן... זה היה בדולרים".

ד"ר הרוניאן סירב להגיב לדברים. משרד ברם, דחוח, שייצג אותו במאבקיו בחברות הפורקס, מסר כי אינם יכולים למסור פרטים על תיקים של לקוחותיהם ועל הסדרים חסויים. רפי כהן, מנכ"ל חברת מט"ח 24 מסר בתגובה, כי "לעניין דן הרוניאן, הפרטים כפי שנמסרו לנו אינם נכונים".

הסתנן אל "שורות האויב"

סיפורו של הרוניאן נשמע כאילו נלקח מתסריט הוליוודי: במסגרת מאבקיו באיזי פורקס ובמט"ח 24 הסתנן הרוניאן אל "שורות האויב" - החל לעבוד באחד מסניפיה של איזי פורקס, יצר קשרים פנימיים והקליט שיחות של בכירי החברות, עובדיהן וסוכנים שלהן, ביניהם גם מנכ"ל מט"ח 24, רפי כהן. במקביל הקים אתר אינטרנט בשם "איזי פורקס - רישיון לגנוב", וכתב ספר על הנושא.

ההקלטות שתיעד הרוניאן וראיות שאסף הוגשו לבית המשפט בתיקים אחרים של לקוחות של חברות פורקס שונות, ולכאורה מוכיחות (כך על-פי הטענות בכתבי התביעה שהוגשו) כיצד מתגמלת החברה את מנהלי התיקים שלה כך שיגרמו להפסדי לקוחות.

למרות מעטה הסודיות סביב הסדרי הפיצוי והערפל סביב זירת הפורקס בכלל, "גלובס" מצא עוד, כי בין התביעות שמאיימות להטביע את חברות הפורקס השונות ישנן גם כאלה שטרם פורסמו, ביניהן תביעותיהם של מאיר אסף, אלירן ומשה אונל ויוסף ברנדס.

בימים אלה מתנהלת בבית משפט השלום בת"א תביעה כספית, בסך כ-540 אלף שקל נגד מט"ח 24, המנכ"ל שלה רפי כהן וסוכן שלה, רפי קרימן. התובע, מאיר אסף, טוען, באמצעות עוה"ד אסף ברם, כי שוכנע להפקיד בידי הנתבעים סך של 120 אלף דולר, שנעלמו תוך זמן קצר. בכתב התביעה נטען, כי החברה הסתירה במכוון את העובדה כי היא "צד שני לעסקאות" מול לקוחותיה.

התובע טוען עוד, כי מט"ח 24 גרמה לו להפסיד את כל כספו, בשעה שייעצה לו לפתוח עסקאות במנופים עצומים, בלי ליידע אותו כי ניתן לקבוע שער עצירת הפסד. במקביל, אפשרה החברה להכניס את חשבון התובע ליתרות חובה בלי לקבל את אישורו לכך, ופעלה לגבות את יתרת החובה, בניגוד להסכמים ולדין.

תביעה נוספת שהוגשה נגד מט"ח 24 רק בחודש שעבר מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב. התובעים, משה ואלירן אונל, טוענים באמצעות עוה"ד ברם, כי במהלך שלושה חודשים שבהם נוהל חשבונם במט"ח 24 הם הפסידו כ-900 אלף שקל. גם בתביעה זו נטען, כי מט"ח 24 קלעה את חשבון התובעים למינוס ובסופו של יום כל כספם נעלם. עוד נטען, כי רפי כהן, מנכ"ל החברה, שכנע את התובעים להשקיע באמצעות החברה בטענה כי "במט"ח 24 הלקוחות כולם מרוויחים".

"גלובס" פנה לחברת מט"ח 24 בבקשה לקבל את כתבי ההגנה שהוגשו בתביעות אלה ואחרות נגד החברה, אך מהחברה נמסר כי היא מעדיפה שלא להעביר את כתבי טענותיה לפרסום וכי המחלוקות יידונו בביהמ"ש.

תקלה טכנית

במשפט אחר המתנהל בימים אלה מתבררת טענה של לקוח לשעבר של חברת גופורקס, יוסף ברנדס, שלפיה הוא הורה על עסקאות סגירת פוזיציות בחשבונות שלו, אך גופורקס לא ביצעה אותן בעקבות תקלה טכנית. בעקבות ה"כשל", נטען, הפסידו התובע וחבריו (עבורם ניהל חשבונות בחברה) כ-280 אלף דולר. לטענתו, מערכת גופורקס אינה סוגרת עסקאות בזמן אמת. עוד נטען, כי גופורקס הציעה לפצות את התובע ב-100 אלף דולר, אך בהמשך חזרה בה מהצעתה.

גופורקס הגישה לביהמ"ש כתב הגנה ובקשה למחיקה על הסף של התביעה, באמצעות עוה"ד דנה גולן וגיא אילון, ממשרד אהרנסון, אבולעפיה, שמסרו כי "כל טענותיו של ברנדס כלפי גופורקס ביחס ל'מצגי שווא' ש'הוצגו על ידה', לכאורה, הומצאו כדי ליתן בידו עילת תביעה נגד גופורקס ותו לא".

לטענת גופורקס, הפסדיהם של ברנדס ו"לקוחותיו" (חברים שהוא ניהל את כספם, על-פי התביעה), נגרמו אך ורק בשל התנהלותו של ברנדס עצמו. באשר לטענה כי גופורקס לא ביצעה את סגירת העסקאות בעקבות תקלה טכנית, מסרו גולן ואילון, כי כל אלפי העסקאות של ברנדס ולקוחותיו שהוזרמו על ידו במהלך כל התקופה בוצעו במלואן על-ידי החברה ולשביעות רצונו המלאה.

לטענתם, הסיבה לתנודתיות הקיצונית שאפיינה את השווקים ביום שבו נגרמו כל הפסדיו של ברנדס "נעוצה בכך שבאותו היום הודיע נגיד הבנק האירופי על כך שמדינות מסוימות עלולות להיקלע למצב של חדלות פירעון. כל מאות העסקאות של מר ברנדס ולקוחותיו בוצעו באופן מלא ומיידי באותו היום, למעט עסקה אחת שביצועה התעכב ב-15 דקות בלבד, וזאת בשל חוסר נזילות, המאפיין מצב של שווקים סוערים".

באי-כוח החברה ציינו עוד, כי אכן התקיים משא-ומתן בין הצדדים ובתחילתו החברה הייתה מוכנה, בכפוף לתנאים מסוימים, להתפשר עם ברנדס ו"זאת מטעמים שיווקיים בלבד וכיוון שהניחה, כי בתובע מגולם פוטנציאל עסקי בהיותו איש עסקים אמיד, מקושר ובעל יכולת לגייס לקוחות נוספים, כפי שעשה עם חבריו/לקוחותיו". עם זאת, הם מבהירים, כי הטענה שהחברה הציעה לברנדס פיצוי בסך 100 אלף דולר ואחר-כך חזרה בה, אינה נכונה. החברה סירבה לבקשת "גלובס" להעביר את כתבי טענותיה לפרסום.

תביעות אלה, הנחשפות כאן לראשונה, הן חלק קטן בפאזל שמורכב מתביעות רבות אחרות התלויות ועומדות נגד חברות הפורקס, ביניהן תביעתם הייצוגית של שני לקוחות לשעבר של מט"ח 24, באמצעות עו"ד נמרוד אסיף, בטענה להפסדים כבדים שנגרמו להם בשל מצג שווא של החברה.

בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית נטען, בין השאר, כי החברה פונה במתכוון למשקיעים "בלתי מתוחכמים" ומטעה אותם לחשוב שהשקעה במט"ח מובילה להתעשרות. לטענת התובעים, כדי לרכוש את אמון הלקוחות, מט"ח 24 הציגה את עצמה במרמה כגוף ניטרלי שמחבר בין סוחרים, מעין בורסה, ולמעשה מסתירה מהלקוחות שהיא משחקת נגדם.

בתביעה אחרת שהגישו בינואר השנה לבית משפט השלום בחיפה שני לקוחות לשעבר של חברת איזי פורקס, בנימין תקתוק ואריה לוי דש, נדרשת איזי פורקס לפצותם בסכום של כ-2 מיליון שקל (התביעה הוגשה על-ידי עוה"ד אדם פיש ומנוהלת כעת ע"י עוה"ד ירון שפירא וגדי אפריאט). לטענת התובעים, הם לא ידעו כי איזי פורקס - ברוב המקרים - היא צד נגדי לעסקאות שהם מבצעים במערכת המסחר שלה.

ויש גם את תביעת הענק, בסך של כחצי מיליארד שקל, שהגישו השנה חמישה לקוחות אחרים של איזי פורקס, בראשות שמואל רוזובסקי, באמצעות עו"ד אסף. התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית הוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א, בטענה כי לקוחות החברה איבדו מאות אלפי שקלים, ולעיתים אף מיליוני שקלים, תוך זמן קצר. בתביעה זו מכונה המסחר בפורקס "הונאת הפורקס", ומתואר בפירוט (על-פני כ-100 עמודים) הליך המסחר בזירה זו, תוך טענה כי החברות הפועלות בה ניזונות מהפסדי הלקוחות.

סיסמאות פופוליסטיות

בתגובת החברה, מבקשת איזי פורקס לדחות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ומציינת כי היא "מנוסחת באופן דמגוגי, רצופה באמירות ובסיסמאות פופוליסטיות ריקות מתוכן, ומבוססת על הנחות עובדתיות ומשפטיות חסרות שחר".

לטענת החברה, באמצעות עו"ד גלעד פורת ממשרד עוה"ד ברקמן-וקסלר בלום, דבר היותה של איזי פורקס הצד הנגדי לעסקה, כעושה שוק, מופיע באופן גלוי ומפורש בהסכם ההתקשרות בינה ללקוחות וקל להוכיח, כי "איזי פורקס נעדרת רצון, אינטרס ויכולת לגרום להפסדי לקוחותיה".

המחלוקת הגיעה גם אל מוסדות בוררות חרדיים. ב"תביעה" שהוגשה באוגוסט השנה ל"בית-הדין צדק שע"י הגר"נ קרליץ שליטא" נגד חברת פורקס פלייס טענו מספר משקיעים חרדיים, באמצעות עו"ד ירון שפירא ממשרד שפירא, כי האחרונה מחויבת להחזיר להם, ולשאר לקוחות החברה שיבחרו להצטרף לתביעה, מחצית מההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהשקעה במט"ח - סכומים שלדברי התובעים מסתכמים במיליוני דולרים. זאת, בהסתמך על שטר "היתר עסקא" שנחתם עם החברה.

הנתבעת, באמצעות עו"ד דוד ביטון, מסרה אז ל"גלובס", כי "מדובר במקרה הזוי לחלוטין - אין תביעה, אין תובע, אין כתב תביעה, אנחנו לא יודעים מה הם דורשים, איזה סכום ובכלל".

אך זה עוד לא הכול. בראשית השנה נמחקה תביעה של משקיע אחר בחברת פורקס פלייס, מאיר מושיאשווילי, שחתם עם החברה והיועץ שלה, יוסי הרצוג, על הסדר שלפיו התביעה נגד הרצוג תימחק, כאשר פורקס פלייס תעביר לו כ-414 אלף שקל - כמעט סכום התביעה: כ-470 אלף שקל.

מקרה אחר שבו נתבעה חברת סטארט פורקס בסך של כ-747 אלף שקל, הסתיים בראשית השנה בבית משפט השלום בת"א כשלקוח לשעבר של החברה, אבי פרץ, קיבל פסיקתא המחייבת את החברה לשלם לו פיצוי בסך של כ-800 אלף שקל, הכולל הוצאות שכר טרחה ומשפט.

מסחר במט"ח, כמו גם בבורסה ובסחורות, כולל בתוכו ערב רב של מידע צופה פני עתיד, הערכות, ספקולציות ואינסטינקטים טהורים. נדמה שבזירת האגרוף של הפורקס חוסר הוודאות המוטמע הזה יוצר התנגשות חזיתית קשה בין המתאגרפים. הלקוחות המאוכזבים-מנושלים-לכאורה זועקים חמס. החברות הנתבעות טוענות שמדובר בספורט לאומי חדש - הגשת תביעות לא מוצדקות נגד חברות פורקס - רק משום שחוסר ההבנה בתחום בקרב הציבור הרחב, רב. ומי שמעולם לא סחר בזירה הזו בעיקר מבולבל. עכשיו נותר לראות מה יעשו בתי המשפט כדי להסיר את מעטה הערפל שמכסה את "הפורסט" הזה.

רקע

פורקס: אז איך זה עובד?

המושג פורקס הוא קיצור של Foreign Exchange - מסחר במטבע-חוץ (מט"ח), המתייחס לפעולת החלפה של מטבע אחד במטבע אחר על מנת להרוויח משינויים בשערי המטבעות (שינויים של דקות ספורות, שעות, ימים או תקופה ארוכה יותר(. המסחר הוא בשערי מטבע - קנייה ומכירה של חוזי חליפין למטבעות - ין יפני תמורת אירו; דולר קנדי תמורת פרנק שווייצרי; קניית זהב תמורת דולר ארה"ב, וכו'. שוק המט"ח הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם. ההערכות הן, שמחזור העסקאות היומי בשוק זה הוא 4 טריליון דולר.

חברות הפורקס מגייסות לקוחות למסחר בפלטפורמות שלהן על-ידי הבטחת עמלות נמוכות, אפשרות לסחור מהבית 24 שעות ביממה, ואפשרות "המינוף", שטומנת בחובה אפשרות לרווחים גדולים, אך מנגד גם הפסד מהיר של כל הכסף שהושקע. במסגרת זו, חברות הפורקס מאפשרות ללקוח להביא מהבית סכום נמוך יחסית ואז למנף אותו פי 50, 100, 200, ובחברות מסוימות אף יותר.

אחת החברות המובילות בתחום הפורקס מסבירה את אפשרות המינוף באתר האינטרנט שלה באופן הבא: "המסחר במטבעות זרים עם מינוף ביטחונות מאפשר לכם להגביר את כוח הקנייה שלכם. הנה דוגמה פשוטה: אם יש לכם 1,000 דולר במזומן, בחשבון המאפשר מינוף ביחס של 500:1, תוכלו לרכוש מטבע בערך של עד 500 אלף דולר משום שעליכם לספק רק 1% ממחיר הרכישה כערבות. אפשר גם לומר, שיש לכם כוח קנייה בעל ערך של 500 אלף דולר".

נשמע מפתה אבל זה אם מסתכלים דרך משקפיים ורודים ורואים רק את האפשרות ששערי המטבע יעלו. לקוחות רבים אינם יודעים או לא מבינים, שהמינוף פוגע סטטיסטית בסיכוייהם להרוויח, וככל שהוא גבוה יותר - הוא מחסל את השקעתו של הסוחר מהר יותר. במצב שבו המינוף גבוה מספיקה ירידה קלה בגובה השער שעליו הימר הלקוח כדי לחסל את השקעתו. החברה שמסבירה את אפשרות המינוף באתרה לא מסתירה זאת מלקוחותיה, ובין השאר כותבת: "המסחר עם מינוף ביטחונות מגדיל את הרווחים שלכם וגם את ההפסדים שלכם". האמירה המדויקת והמלאה יותר היא, שהסיכויים הם לרעת המשקיעים.

אז איך זה עובד? ההליך מתחיל בהעברת סכום ההשקעה מהמשקיע לחברות הפורקס, ועובר דרך ההחלטה אם למנף את הסכום ובאיזה גובה, ובהתאם לכך אנו רוכשים את מטבע-החוץ. לדוגמה: אם החלטנו למנף השקעה של 1,000 דולר ב-1:100 נוכל לרכוש מט"ח, אירו למשל, בסכום של 100 אלף דולר. השלב הבא הוא הקריטי: במקרה שהאירו התחזק מול הדולר, המשקיע מורה לחברה לסגור את הפוזיציה וגורף את הרווח שלו - ההפרש בין שער האירו לדולר. במקרה שהאירו נחלש מול הדולר, והביטחונות לעסקה עומדים על 1,000 דולר, העסקה פוקעת והמשקיע מפסיד את סכום ההשקעה.

בעסקאות מסוימות הביטחונות גבוהים מסכום ההשקעה, ואז המסחר ממשיך, אלא אם המשקיע הורה על סגירת הפוזיציה, ואז ההפסד ישקף את הפרשי השער בתוספת עמלות לחברת הפורקס.

תוכנית הרגולציה ותקנות רשות ניירות ערך, שלהערכת גורמים ברשות אמורים להיכנס לתוקף תוך חודשים ספורים, עוסקים בין השאר בצמצום אופציית המינוף ל-1:25 בלבד.

הרגולטור

נורה אדומה ברשות ני"ע

ואיפה נמצאים המחוקק והרגולטור בכל הסיפור הזה? גל התביעות הגואה נגד חברות הפורקס הדליק נורה אדומה גם במשרדי רשות ניירות ערך, שהגישה לכנסת הצעת תיקון לחוק, המסדירה את פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות לבורסה ואת הפיקוח עליהן. זירת הפורקס היא אחת מהן.

לאורך השנים התפתחו בעולם זירות מסחר נוספות על הבורסות המוסדרות. בישראל מתקיימת פעילות ענפה במט"ח ובנגזריו המתבצעת במתכונת זו. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים ומפוקחת על-ידי בנק ישראל. אך בנוסף לכך, פועלות בישראל זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (מט"ח, מדדים, סחורות וכו'). זירות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים הפועלים בהיקפים כספיים קטנים, ומתקיים בהן מסחר בנכסים פיננסיים שונים לרבות בנגזרים על מטבעות.

זירה פרוצה

המסחר ברוב הזירות האלה מתבצע "מול הבית" - הלקוחות סוחרים מול מפעילי הזירה עצמה. לקוח המעוניין להתחיל לפעול בזירה נדרש להפקיד כספים בידי מפעילי הזירה, כספים הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילים אלה - חברות הפורקס השונות.

החשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות אלו אינם הוגנים, בלי שלמשקיע יינתן מידע מלא, ההיקף הגדל והולך של פעילות המסחר בזירות אלו ופוטנציאל ניגוד העניינים המובנה באופן פעילותן - היו עוד דלק שהניע את מנוע רשות ני"ע.

ביוני השנה אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק שהציעה הרשות, אשר בין היתר קובע כי תוגדר "זירת סוחר לחשבון עצמו" (דילר), אשר תחויב בקבלת רישיון לצורך פעילותה. ברישיון יצוינו התחומים שבהם היא רשאית לעסוק, והמשקיעים שמולם היא רשאית לפעול, והזירה תאושר אם אכן היא תעמוד, בין השאר, בכללים שייקבעו בתקנות לעניין אופן הטיפול בכספי לקוחותיה.

יישום החוק תלוי באישור תקנות שיקבעו את דרכי הפיקוח. באוקטובר אישרה מליאת רשות ניירות ערך נוסח תקנות מטעמה, במסגרתם נקבעה הגבלת מינוף הלקוחות ל-1:25 בלבד; איסור להעניק ללקוחות ייעוץ השקעות; חיוב חברות הפורקס לבחון את מידת התאמת הלקוח לסחור במט"ח ואת מידת הבנתו את הסיכויים והסיכונים; והחלת סטנדרט הוגן של שיווק פרסום, שיכלול אזהרות מפורשות לגבי הסיכון והמומחיות הנדרשת כדי לפעול בתחום.

התקנות הועברו להערות הציבור, עד שלשום, הרשות תדון בהערות ותעביר נוסח סופי למשרדי האוצר והמשפטים, ואלה יעבירו את העניין להצבעה ולאישור בוועדת הכספים. ברשות מקווים שמדובר בחודשים בודדים עד שהתקנות יאושרו, אך עד אז נראה שהר התביעות סביב הזירה הפרוצה והלא מפוקחת ילך ויגדל.

תגובות

"מאחורי התביעות עומדים משקיעים ממולחים"

איזי פורקס מסרה בתגובה, כי "איזי פורקס חברה פעילה ומשרתת אלפי לקוחות מרוצים לאורך שנים. מאחורי התביעות נגד החברה עומדים משקיעים ממולחים אשר במשך תקופה ארוכה השקיעו בעשרות רבות של עסקאות מט"ח ועל-פי עדותם הרוויחו כסף רב. רק כעת, לאחר שהמזל הפסיק לשחק לידם, הם מנסים לסחוט את החברה. מסיבות משפטיות לא נוכל להתייחס להסכם הפשרה שהושג בזמנו, יחד עם זאת, נדגיש בצורה הברורה ביותר, כי אין בכוונת החברה להיכנע לניסיונות סחיטה אלה.

"איזי פורקס היא חברה בינלאומית, שבחרה מיוזמתה להחיל גם על פעילותה בישראל את כללי הרגולציה המחמירים ביותר הנהוגים בארה"ב ובאירופה, ואף תמכה בהחלת רגולציה על שוק המט"ח בישראל. איזי פורקס מדגישה בכל מקום את הסיכון הגלום במסחר במט"ח, וכי איננו מתאים לכל אחד ואחת, ומי שמחליט להשקיע כספים בשוק המט"ח מודע היטב לסיכונים הקיימים לצד הרווחים האפשריים.

"התביעה נגד חברת איזי פורקס דומה לתביעה של אדם שהשקיע במניות, הרוויח כסף רב, ורק לאחר שהמניות שבהן השקיע ירדו לפתע, תובע את הבורסה על ההפסד הכספי".

"טענות סרק וחסרות בסיס"

רפי כהן, מנכ"ל חברת מט"ח 24 מסר בתגובה, כי "חברת מט"ח 24 קיימת 10 שנים ומשרתת נאמנה חברות ופרטיים בשוק מטבע-חוץ במדינת ישראל.

אין בכוונת החברה לנהל את התביעות שהוגשו נגדה ונגד אחרים בזירה התקשורתית, כי אם בבית המשפט - הזירה היחידה המתאימה לבירורן.

אשר לתביעה שהוגשה נגד החברה לאחרונה והבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, הרי שזו נלמדה ונלמדת על-ידי יועציה המשפטיים של החברה, וכבר בשלב זה ברור לחברה כי התביעה והבקשה משוללות יסוד, והחברה מאמינה כי הן תידחנה.

"לעניין דן הרוניאן, הפרטים כפי שנמסרו לנו על-ידך אינם נכונים".

עוה"ד דנה גולן וגיא אילון, ממשרד אהרנסון, אבולעפיה, המייצגים את גופורקס, מסרו בתגובה, כי "החברה הגישה כתב הגנה ובקשה למחיקה על הסף של כתב התביעה. החברה דוחה את כל טענות הסרק וחסרות הבסיס שהועלו על-ידי התובע בכתב התביעה.

"מר ברנדס, שסחר באמצעות פלטפורמת המסחר של גופורקס זה תקופה וגרף לעצמו רווחים נאים, היה לקוח מרוצה של גופורקס ואף גייס את חבריו הקרובים ואת בנו כדי שיעשו שימוש בפלטפורמת המסחר של החברה. אולם ביום שבו 'התברר' למר ברנדס, כי המסחר במט"ח צופן לעיתים גם הפסדים, הפך מר ברנדס ללקוח לא מרוצה, והחל להאשים את גופורקס בכשלים שהוא ורק הוא גרם להם.-

"כל טענות מר ברנדס כלפי גופורקס ביחס ל'מצגי שווא' ש'הוצגו על ידה' בעניין זה, לכאורה, הומצאו כדי ליתן בידו עילת תביעה נגד גופורקס ותו לא".

תביעות

משרד הבריאות לבתי החולים: הפסיקו השימוש בבקבוקי תינוקות המכילים ביספנול A

הכתבה משרד הבריאות לבתי החולים: הפסיקו השימוש בבקבוקי תינוקות המכילים ביספנול A , חדשות נענע 10 , דצמבר 2010

בהנחיה גורפת שהוציא משרד הבריאות, נאסר על בתי החולים החל מחודש יולי להשתמש בבקבוקים המכילים את החומר ביספנול A להזנת תינוקות. החומר עלול להשפיע על המוח, ההתנהגות והמערכת ההורמונלית בקרב תינוקות. נכון לעכשיו לא הוצאה הנחיה גורפת לציבור הצרכנים

משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להפסיק את השימוש בבקבוקים המכילים ביספנול A לתינוקות ויילודים מאושפזים. על פי ההנחיה שהוציא המשרד, עד ל-1.7.2011 על כל בתי החולים להפסיק את השימוש בבקבוקים שכאלה להזנת תינוקות ויילודים המאושפזים ולהיערך לשימוש בבקבוקים חלופיים שאינם מכילים את החומר.
בקבוקי תינוקות. החומר עלול להביא להתפתחות מינית מוקדמת
בקבוקי תינוקות. החומר עלול להביא להתפתחות מינית מוקדמת
צילום : ג'ני לוי, יח"צ שילב

ממשרד הבריאות נמסר כי תינוקות הניזונים מבקבוקים העשויים מפלסטיק - פוליקרבונט - עלולים להיחשף לריכוזים נמוכים של החומר ביספנול A. ההנחיה הוצאה לאחר שמחקרים חדשים העלו את החששות לגבי השפעות החומר על המוח, ההתנהגות והמערכת ההורמונלית, במיוחד בקרב העובר המתפתח, תינוקות וילדים קטנים.

"על אף העובדה כי הערכות סיכונים שנעשו בארצות הברית ואירופה מראים כי רמות החשיפה בתינוקות אינה עלולה לגרום להשפעות שליליות, משרד הבריאות ממליץ, על פי עקרון הזהירות המונעת, לא להשתמש בבקבוקי תינוקות העשויים מפוליקרבנט, המכילים את הכימיקל ביספנול A, וזאת כדי למזער את החשיפה של תינוקות לביספנול A ככל האפשר", נכתב בהודעה.

החומר ביספינול A הוא חומר ידוע שנעשה בו שימוש נרחב בתעשיית הבקבוקים לתינוקות ותפקידו הוא לשמור על שקיפות הבקבוקים. בעקבות הגילוי כי מדובר בחומר מסוכן שעלול להביא להתפתחות מינית מוקדמת ולמחלות כרוניות, כדוגמת מחלות לב וסכרת, החל בשנים האחרונות ייצור מסיבי גם של בקבוקי תינוקות שאינם מכילים את החומר.

בעולם מכירים בהשלכותיו המסוכנות של השימוש בחומר והורו להסירו מהמדפים. כך נעשה בקנדה, שאך הורתה להסיר מהמדפים כל מוצר פלסטיק שהכיל את החומר הבעייתי - ובמדינות מערביות נוספות. בישראל לפי שעה ההנחיה תקפה רק לבתי החולים ולא לציבור ההורים. עם זאת, כבר בשנת 2008 אמר בכיר בתחום התקינה במשרד התמ"ת אמר היום לחדשות 10 כי הוא עצמו ממליץ לקרוביו להשתמש בבקבוקים ללא ביספנול".

יום שני, 27 בדצמבר 2010

השתלטות בנקים על רכושם של קשישים

האזינו לתכנית הרדיו "סדר יום" בהנחייתה של קרן נויבך המסבירה את נהלי הבנקים להשתלטות על חשבון הבנק של קשיש למרות שבתו מורשת חתימה בחשבון.
.

.

קישורים:

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

תעשיית הרפואה בישראל: רופאים ללא גבולות - הם הפכו את אבא לעכבר מעבדה

רופאים ללא גבולותהכתבה הם הפכו את אבא לעכבר מעבדה , ליאת שלזינגר , מעריב , סופשבוע, 17.12.2010

כשבני משפחת שמול שמעו שאביהם עבר ניסויים רפואיים ללא ידיעתו, הם חשבו שמדובר במתיחה. אחר כך הם הבינו שהוא היה אחד ממאות קשישם שנפלו קורבן בפרשה שזעזעה את המדינה. חמש שנים אחרי: הממצאים עדיין חסויים, חולים לא יודעים שבוצעו בהם ניסויים, כתבי אישום לא הוגשו והרופאים ממשיכים לשמש בתפקידם. עכשיו המשפחה החליטה לצאת לקרב: הם מגישים תביעה ייצוגית, דורשים מהאחרים לשלם את המחיר ומדברים לראשונה על הסיוט שהרס את חייהם.

"בן, תתקרב אליי", לחש מימון שמול לבנו שישב לצד מיטתו בבית החולים "קפלן" שברחובות. מימון היה לבוש בפיג'מת בית חולים, מחובר למכשירים, שולח מבטים חשדניים לצדדים. כשבנו התקרב אליו הוא החל לדבר אליו בערבית, שפת ילדותו. "שמע, הם לוקחים אותי מפה בלילה ומחזירים בבוקר. אני לא יודע לאן. הם מאירים עליי בפנסים ואורות. אני אומר לך, הם עושים לי משהו".
שמוליק , בנו, לא הבין על מה הוא מדבר. הוא היה מבולבל והתנהג בדרך לא אופיינית לו. הוא ליטף את ידו של אביו וניסה להרגיע את שטף הדיבור המהיר.

"מה פתאום ערבית, שנים הוא לא דיבר איתי ערבית. ראיתי שהוא מפוזר, לחוץ, עצבני. הוא היה מאוד נסער. האמת היא שלא ייחסתי לדברים שלו חשיבות. חשבתי שהוא פשוט מבולבל. שהראש שלו בבלגן. מאז שאשפזנו אותו בבית החולים משהו השתנה בו. הוא התנהג מוזר, לא היה כמו עצמו. דאגנו לו וחשבנו שאולי יש לו הזיות". אבל מימון אמר את האמת.

באפריל 2003 הוא אושפז בבית החולים קפלן על מנת לטפל בזיהום עורי שהתפשט אצלו באזור החזה. הוא היה אז בן 83 ושימש כחזן בית הכנסת בעירו רחובות. "זה היה אמור להיות משהו שגרתי, בקטנה. רק טיפול נקודתי. כמה ימים לאחר מכן ציפינו שהוא יחזור לשגרה", אומרת בתו יפה. אבל מאז אותו אשפוז, שום דבר לא חזר לקדמותו. למעשה, מימון השתנה ללא הכרה. "הוא היה פתאום מתחיל לצעוק, מתפרע, מתפשט באמצע המחלקה, קורע את צינורית האינפוזיה. אומר שהוא נשרף מבפנים.

"לא הבנו מה עובר עליו". שמונת ילדיו חזו בטרנספורמציה שעובר אביהם לנגד עיניהם ונותרו חסרי אונים. השינוי באישיותו לא היה יכול להיות קיצוני יותר. "שאלתי את האחות איך זה יכול להיות שאבא שלי הגיע לכאן במצב טוב ועכשיו הוא מחורפן לגמרי? אחת הרופאות אמרה לי שהוא קיבל תרופה ניסיונית ועכשיו מנסים לאזן אותו".

לא חשבתי שיש בזה משהו חריג. אמרתי לעצמי, זה בית חולים, הם בטח יודעים מה הם עושים. אבל היה משהו בטון הדיבור של הרופאה שזכרתי הרבה זמן לאחר מכן. משהו מוזר. כאילו הרגשתי שהיא כועסת על משהו, שהיא מנסה לרמוז לי משהו. אבל אני לא הבנתי כלום". רק ארבע שנים לאחר מכן, כשהמשטרה יצרה איתם קשר, התמונה התבהרה. ניחושים, רמזים וסימני שאלה שצפו במשך שנים התנקזו לידיעה אחת כואבת וברורה. הם גילו כי אביהם היה חלק ממסכת של ניסויים רפויים שבוצעו על קשישים במשך נים. הניסוי שהתבצע באביהם היה ניסוי פולשני וכואב, הכולל ניקור של שלפוחית השתן דרך הבטן. הניסוי התבצע בו ללא הסכמתו, ללא אישורו או ידיעתו ושלא בהתאם לנהלים.

עשרות ניסויים בקפלן ובהרצפלד

בני המשפחה גילו על הניסוי הודות לחקירה מסועפת של עשרות ניסויים התקיימו במחלקות הגריאטריות בבתי החולים קפלן והרצפלד בין השנים 2004-2001. הפרשה , שנחשפה לפני חמש שנים, היא אולי החמורה מסוגה בתולדות המדינה וזכתה לכינוי "הניסויים הבלתי חוקיים". במהלכה נפלו מאות קשישים חולים קורבן לניסויים רפואיים שונים ומשונים בלי שנתנו את הסכמתם לכך ובניגוד לידיעת קרוביהם, תוך התעלמות מכל ההוראות שנכתבו אי פעם בנושא.

הניסויים הפולשניים נועדו, חשדה המשטרה, לקדם את מעמדם הרפואי של הרופאים שעסקו במחקר. מבקר המדינה, שבדק את הפרשה, קבע כי מסמכים רפואיים נעלמו ומקרי מוות שהתרחשו במהלך הניסוי לא דווחו למשרד הבריאות ולא תוחקרו. בין היתר ביצעו החוקרים ניסויי הרעבה, ניסויים בתרופות פסיכיאטריות, מניעת תרופות חיוניות וניסויי ניקור שלפוחית השתן בקשישים שלא הבינו כלל שהם חלק מניסוי כלשהו.

ילדיו של מימון, שגילו לתדהמתם כי גם אביהם היה חלק מניסוי ללא ידיעתו, הגישו בשבוע שעבר, באמצעות
עורך הדין יעקב אביעד, תביעה נגד קופת חולים כללית שמפעילה את בתי החולים קפלן והרצפלד. שני בתי החולים מנוהלים על ידי הנהלה משותפת, כשבזמן הניסויים עמדו בראשה ד"ר יוסף בר-אל וסגנו, ד"ר שמואל לוי. המשפחה דורשת פיצויים ותיקון התיק הרפואי של כל מי שנטל בחלק בניסויים. כעת הם מקווים שתביעתם תוכר כתביעה ייצוגית ושכמה שיותר משפחות יצטרפו אליהם במאבקם.

למרות שבעת חשיפת הפרשה הכותרות זעקו כנגד המחדל, תמונת המצב שמצטיירת היום מדאיגה ומטרידה. הכנסת כינסה ועדה דחופה, מבקר המדינה הכין דוח חריף, המשטרה פתחה בחקירה והפרקליטות הודיעה כי תגיש כתבי אישום - אך חמש שנים מאוחר יותר איש מהרופאים לא הובא לדין. למעשה, רובם ממשיכים לעסוק ברפואה.

חמורה לא פחות היא העובדה שרבים מהמטופלים עדיין לא יודעים שבוצעו בהם ניסויים. ממצאים חדשים שמתפרסמים כאן חושפים את ממדי הטיוח ואת המאמצים שנועדו להשתיק את הפרשה: עדויות שקר, השמדת מסמכים, מחיקת קובצי מחשב וזיוף מסמכים הם רק חלק מהם.

החתימה זויפה

בקרוב תמלא שנה לפטירתו של מימון ושמונת ילדיו עדיין מתקשים להתמודד עם לכתו. יפה (54), עובדת בחברת הובלות ומי שמוגדרת "שרת החוץ של המשפחה" מריצה שוב ושוב את התמונות האחרונות של אביה, שצילמה בטלפון הנייד שעות ספורות לפני שהלך לעולמו בבית החולים. "מאז שגילינו מה שקרה אנחנו לא אותו דבר. אני לא ישנה בלילה. מי היה מאמין שעושים דברים כאלה? שיהודים יעשו על יהודים ניסויים בלתי חוקיים? איפה שמעו על דבר כזה?". שואלת יפה. "את מכניסה את אבא שלך לבית חולים, את לא מצפה שמישהו ינצל אותו ויפגע בו".

הם נפגשים בבית אחד האחים ומדברים עליו בעיניים נוצצות מהערצה. אביהם, שעלה לישראל ממרוקו בשנות החמישים, היה איש מוכר ומכובד בקהילתו. במשך שנים היה חזן בבית כנסת ובמקביל היה חבר בחברה קדישא בבית העלמין המקומי. "לפני שנכנס לבית החולים הוא היה פעיל בטירוף", אומרת ציפי, בתו.

"אין אחד שלא הכיר אותו. הוא לימד ילדים בחדר, נתן שיעורי תורה, לימד ילדים לבר מצווה, והיה נמרץ ושופע ידע. כולנו התלכדנו סביבו". הם מדברים עליו בקול שבור, מנסים לעכל את תחושות הזעם שמציפות אותם. הכל התחיל משיחת טלפון. כשחוקר המשטרה התקשר לפני שלוש שנים אל שמעון, האח הצעיר, הוא היה בטוח שמדובר במתיחה.

"חשבתי שעושים ממני צחוק. כמעט ניתקתי לו את הטלפון. השוטר אמר לי: "שמע, אנחנו מנהלים חקירה רצינית וחמורה". הוא אמר שעשו ניסויים רפואיים על אנשים בקפלן וביניהם גם אבא שלי. כשנפגשנו, הוא הראה לי טופס הסכמה לניסוי עם חתימה של אבא". עד אז למימון או לבני משפחתו לא היה מושג כי אביהם היה חלק מניסוי.

בטופס ההסכמה מצוינת ד"ר אלונה סמירנוב בתור הרופאה שהסבירה את פרטי הניסוי, וד"ר אפרים רימון בתור מי שאישר אותו. בטופס נכתב כי מדובר בניסוי הכולל "ניקור סופראפובי של שלפוחית השתן" (שאיבת שתן באמצעות מזרק דרך הבטן - ל"ש). מדובר בהליך כואב במיוחד שאינו מתבצע עתים קרובות. הסיכונים המפוטים בטופס הם דימום פנימי, פגיעה באיברים פנימיים וזיהום בעור. אגב, סעיף המציין כי "בכל בעיה בניסוי ניתן לפנות לרופא" נותר ריק. לא נכתב בו אף שם של רופא או מספר טלפון.

מבט חטוף אחד בטופס ההסכמה שהציג השוטר הספיק לשמעון להבחין כי בין החתימה שעל הנייר לחתימה של אביו אין שום קשר. "כתב היד נראה בדיוק כמו של הרופאה. זה זיוף. הראיתי לשוטר חתימה של אבא שלי על ספר קודש. היא שונה לחלוטין, זה לא הסגנון שלו. זה מטורף, אם החוקר לא היה מגיע אלינו, בחיים לא היינו יודעים".

אפילו אם הייתה זו החתימה של מימון, טוענת משפחתו בכתב התביעה, אין סיכוי שהוא חתם על הטופס ביודעין. "אם רוצים לעשות עליו ניסוי צריך לשאול אותנו. איזה אדם בריא יעביר את עצמו את שורת הכאבים הזאת" אין סיכוי שהוא היה מקבל החלטה כזאת בלי להתייעץ איתנו", אומרת יפה בנחישות.

בין היתר נטען בתביעה כי "המסמכים שהוגשו לצורך קבלת אישור ועדת הלסינקי לגבי המחקר היו חסרים ומרושלים. הרופאה המבצעת לא הייתה רופאה מומחית כמתחייב בנהלים, המחקר נעשה ללא כל בסיס או רציונל רפואי. משך הניסוי (שלושה ימים) אינו מאפשר לבצע מעקב ובקרה ראויים לצורך גילוי תופעות לוואי".

"יום למחרת האשפוז אני רואה אדם אחר לחלוטין"

בני המשפחה מנסים לשחזר שוב ושוב את השבוע שבו היה אביהם מאושפז. לא מצליחים להבין איך הניסוי הזה התרחש להם מתחת לאף, ולמה בדיוק אף אחד לא עדכן אותם שהוא מתבצע. "עשינו מסביבו תורנות מסביב לשעון. זה הכי מתסכל, כי היינו כל כך מעורבים. לא תגידי שהוא היה מהקשישים שהילדים שלהם מזניחים אותם ובאים לבקר פעם בחודש. זה קרה לנו ממש מתחת לאף. הם בכוונה עשו את זה בלילה, כשאנחנו לא שם. במשך היום תמיד היה איתו מישהו מהאחים ובלילה שכרנו עובד סיעוד פיליפיני שיישב לידו כדי שהוא לא ייפול מהמיטה, אבל כנראה שכשהרופאים לקחו אותו בלילה זה לא הדליק לו נורה אדומה". אומרת הבת ציפי.

מה קרה אחרי שאשפזתם אותו?

אבי: "יום למחרת האשפוז אני מגיע אליו ורואה אדם אחר לחלוטין. חסר מנוחה, עצבני. לא רוצה לצאת מהמיטה רגע אחד, ברגע השני הוא בורח מהמיטה. לא מזהה אנשים. היה בו כזה שינוי קיצוני שהייתי בהלם. אני שואל את עצמי: 'מה קורה פה? מה קרה לאבא שלי?' אף אחד לא עשה את הקישור או חשד במשהו. היינו נאיביים. גם כשהוא אמר שעושים לו דברים לא ייחסנו לזה חשיבות. את מבינה? זה הכי כואב לי. אתה לא משער לעצמך שדבר כזה יכול לקרות לאבא שלך. זה נשמע לא מציאותי".

יפה נזכרת באירוע חריג נוסף. "יום אחד באתי למחלקה וראיתי את אבא כפות בכיסא גלגלים והראש שלו שמוט. כששאלתי מה קרה לו הם אמרו לי שהוא עבר אירוע מוחי. מאוחר יותר הראו תוצאות הסי-טי כי אירוע כזה לא התרחש, אבל אנחנו האמנו לרופאים. רופא זה מישהו עם סמכות. איך אפשר לפקפק? את לא חושבת שהוא רוצה לפגוע".

הוא לא התלונן על כאבים או משהו יוצא דופן?

"הוא אמר שכואבת לו הבטן (הדיקור מתבצע דרך דופן הבטן - ל"ש) אבל לא הבנו למה הוא מתכוון. אבא היה חזן בבית כנסת, לא יכולנו להפשיט אותו ולראות מתחת לכותונת. לא היה לנו מושג. בטופס השחרור שלו לא כתוב שום דבר על ניסוי".

עד היום בני המשפחה לא יודעים להסביר למה, אבל מאז אותו אשפוז מימון השתנה ללא הכרה. מאדם זקוף וגאה הפך לתלותי, מפוחד וחשדן. אדם רדוף. לא פעם סבל מהתפרצויות זעם והתקפי חרדה. "הוא רעד מפחד כשהזכרנו את השם של בית החולים. לא הסכים יותר לקחת תרופות. פעם הייתה לו הפניה לבדיקה והסעתי אותו לבית החולים, והוא פשוט סירב לצאת מהאוטו. שום דבר לא עזר. הסתובבנו והחזרתי אותו הביתה", אומר אבי.

"הוא, אדם שהיה רוחץ מתים במשך שנים, פחד מהצל של עצמו. כשאמא שלי הייתה מאושפזת בבית החולים הנכדים באו לישון איתו והוא ישן איתם על מזרן ברצפה כי הוא פחד לישון לבד בחדר. עד כדי כך זה החמיר. לא ידענו איך להסביר את זה".

ילדיו טוענים כי התנהגות מסוג זה מעולם לא התרחשה לפני האשפוז בבית החולים ובטוחים שהיא תוצאה ישירה של הניסוי. "או שניסו עליו תרופה פסיכיאטרית כלשהי (שימוש בתרופות פסיכיאטריות נעשה בחלק מהניסויים במחלקה - ל"ש), או שזה הניסוי עצמו, אבל הביקור הזה בבית חולים ערער אותו לחלוטין.

אני כועסת כי הם לקחו את אבא שלי, הגאה, המכובד, המנהיג, ובגלל מה שהם דחפו לו ועשו עליו ניסיונות כמו עכבר מעבדה הוא הפך לאיש שפוף, רדוף ומפוחד", אומרת יפה. "כשאבא ראה שאנחנו לא מאמינים לו הוא נסגר בתוך עצמו. בגלל זה כל כך רציתי שהוא יראה שנעשה פה צדק עוד בימי חייו. הוא לא רצה לדבר על זה".

איך הוא הגיב כשנודע לו על חקירת המשטרה?

"הוא לא בא ואמר 'אמרתי לכם' הוא האדם האחרון שיגיד דבר כזה. כשהיינו שואלים אותו על זה הוא סירב לדבר. אני רציתי שאבא שלי יזכה לראות שלא סתם התעללו בו. לצערנו הוא נפטר, אבל אנחנו לא מתכוונים להרפות. הסיפור הזה תקוע ולא ברור לי למה. יש בחוץ הרבה מאוד אנשים שלא מודעים לכך שבקרובים שלהם עשו ניסויים ויש להם זכות לדעת את האמת. מי שהיה מאושפז שם בשנים האלה צריך לבדוק שוב את התיק הרפואי. אל תהיו נאיביים. אני יודעת שאני כבר הפסקתי להאמין ברופאים".
המוות לא דווח

ניסויים רפואיים בבני אדם הם נושא רגיש ומורכב. כבר עשרות שנים שבישראל ובעולם מתבצעים ניסויים כאלה בתדירות גבוהה. אולם לצד הרצון לקדם את המדע ניצבת החובה לכבד את זכויות המטופל ולשמור על בריאותו, ועל כן קיימים שורה של כללים ונהלים שמחייבים הסדרה ופיקוח נוקשה מאוד המאוגדים תחת מסמך רשמי הידוע כ"הצהרת הלסינקי". במקרה הזה, כך נראה, כבוד ושמירה על המטופלים הם הדבר האחרון שעמד בעיני הרופאים.

המוות של הרבנית ברטה ויזל (84), ניצולת שואה ממחנה ההשמדה אושוויץ, היה זה שהביא לחשיפת הפרשה המזעזעת. ויזל אושפזה ב-2004 בקפלן לאחר שלא חשה בטוב. בתה, אחות במקצועה, גילתה במקרה כי במהלך האשפוז מבצעים באמה ניסוי של דיקור שלפוחית השתן דרך הבטן. ארבעה ימים לאחר מכן היא נפטרה מזיהום. הבת ידעה היטב שהניסוי אינו חוקי, משום שהוא נעשה ללא הסכמתה של אמה - במיוחד לאור העובדה כי אמה הייתה תאומה שהופרדה מאחותה בתקופת שהותה באושוויץ, כדי שלא תילקח לניסויים הזוועתיים של יוזף מנגלה. לפני כל ביקור בבית החולים היא הייתה אומרת לילדיה: "שלא ילמדו עליי. אל תיתנו להם לעשות עליי ניסויים".

למרות שעל פי הנהלים מחויבים החוקרים לדווח למשרד הבריאות על מות משתתף בניסוי תוך 48 שעות, הדיווח שהתקבל מקפלן לאחר מותה של ויזל הוא כי "כל החולים עברו את הניקור כפי שתוכנן. הפעולה עברה בקלות וללא תופעות לוואי חריגות". שנה לאחר מכן, חולה נוספת שהשתתפה באותו ניסוי נפטרה אף היא, לאחר שלקתה בזיהום באזור הניסוי.

בעקבות תלונתה של משפחתה של ויזל, שהוגשה באמצעות עורכת הדין מירב בבא-נהרי, הוקמה במשרד הבריאות ועדת בדיקה. שנה לאחר מכן פורסם דוח חריף של מבקר המדינה שבדק אף הוא את הניסויים הבלתי חוקיים. הפרשה נחשפה בעיתון "הארץ" ולאחר מכן בתוכנית התחקירים "עובדה" מהפרסומים עולה כי הניסויים כללו בדיקות שונות של תרופות פסיכיאטריות, מניעת תרופות חיוניות וגם ניסויים אחרים שבוצעו באופן "סתמי" ללא כל תועלת רפואית. כמו כן, פורסם שבמסגרת הניסויים התרחשו מקרי מוות רבים של מטופלים, שלא דווחו למשרד הבריאות.

בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2005 נכתב כי הביקורת על הניסויים "מעידה על מחדלים". הדוח קבע כי החוקרים החתימו קשישים, ביניהם אנשים שסבלו מדמנציה או אנשים שמצבם הקוגניטיבי היה ירוד אפילו על פי מסמכי הניסוי עצמם, על טופסי הסכמה מדעת, שספק אם היו כשירים לתת אותה.

חלקם הוחתמו בטביעת אצבע. בחלק מהניסויים החתימו קשישים על טופסי הסכמה עוד לפני שהניסוי עצמו אושר. הרופאים דיווחו דיווחי שקר על מהלך הניסויים והסתירו מקרי מוות שאירעו במסגרתם. עוד עולה מדוח המבקר, כי הניסויים התבצעו ללא בקרה ופיקוח של משרד הבריאות, של ועדות הלסינקי או של בתי החולים, וכי אישורי הוועדות הללו הושגו במרמה. הניסויים שהתקיימו במשך שנים נוהלו בסמכותו של ד"ר שמואל לוי, סגן מנהל בית החולים והאחראי על הרצפלד.
היקף המחקרים, שנועד על פי החשד לקדם את קריירת הרופאים, הוא בלתי נתפס.

בכתב התביעה שהוגש על ידי משפחת שמול נטען כי נערכו קרוב ל-40 ניסויים וביניהם ניסוי ניקור שלפוחית השתן, ניסוי בעניין מינון נמוך של ברזל, הרגלים תזונתיים במאושפזים, היפוגליקמיה בזקנים מאושפזים, צנתורים מעל גיל 80, ניקור עצם החזה ו"ניסוי ההרעבה", בו נמנעה מהחולים הזנה על מנת לבדוק את יעילותה של תרופה מעוררת תיאבון, שבו, כך לפי הפרסומים, השתתפו 41 חולים, מהם מתו 12 - שהם 30 אחוז מהמשתתפים.

לאחר שנחשפה הפרשה, סירבו הרופאים החוקרים לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה שהוקמה במשרד הבריאות. ממצאים חדשים שנחשפים כאן חושפים את מידת הטיוח והטשטוש שנקטו הרופאים על מנת להעלים את הראיות נגדם. משרד הבריאות, שאמור היה לפקח על הניסויים, דווקא שיתף עמם פעולה.
מתברר כי זמן קצר לאחר שוועדת הבדיקה שהוקמה החלה לחקור את הפרשה, החליט מנכ"ל משרד הבריאות דאז, אבי ישראלי, להסב אותה ל"ועדת בקרה ואיכות" על מנת להשיג את שיתוף הפעולה של הרופאים. לא מדובר בשינוי סמנטי בלבד.

כמובן, ממצאיה של ועדת בדיקה נמסרים למטופלים ויכולים לשמש כראיות בבית משפט. בוועדת בקרה ואיכות לעומת זאת, תוכן הדיונים, הפרוטוקולים והמסקנות חסויים מהציבור ואפילו מבית המשפט. עתירה של משפחתה ויזל לבטל את ההחלטה נדונה היום בבג"ץ.

מכתב ששלח פרופ' ז'ק מישל, יו"ר ועדת הבדיקה, למנכ"ל משרד הבריאות ביולי 2006, מעלה על הכתב חלק מן הממצאים שהתבררו במהלך עבודת הוועדה. המכתב, המתפרסם כאן לראשונה ושצורף לכתב התביעה של משפחת שמול, חושף כיצד ניסו הרופאים לזייף ולשקר לוועדה.

נזכיר כי אותם רופאים עדיין מחזיקים ברישיון רפואה ועדיין מטפלים בחולים. "ממצאי הדוח חמורים בסדר גודל חריג מהממצאים ששוערו בתחילת עבודת הוועדה", כתב מישל. "קיים חשש שחלק מהעבירות הנן בתחום הפלילי ולא נחקרו כראוי על ידי הוועדה מחוסר אמצעים לזיופי רשומה רפואית כתובה וממוחשבת".

המסקנות של הוועדה היו חמורות. על ד"ר שמואל לוי נכתב כי "הוועדה סבורה כי כאחראי על סדרה ארוכה של אי סדרים בתחום האתיקה הרפואית והמינהל, שחלקן לכאורה נוגדות את החוק, אינו ראוי לשמש בתפקיד מנהלי. התנהגותו אינה הולמת רופא, מחנך ואיש אקדמיה". בסוף 2006 מונה לוי למבקר מוסדות גריאטריים בקופת חולים כללית, מהלך שגרר ביקורת רבה. לאחר מכן, הוצא לוי לחופשה ואינו עובד כיום יותר כרופא.

בנוגע לד"ר יוסף בר-אל, מנהל בית החולים, פסקה הוועדה כי "התנהגותו ממועד פרסום דוח מבקר המדינה ולאורך כל תקופת העבודה של ועדת הבדיקה מעלה תהיות על מעורבותו בניסיון להסתיר עובדות שחלקן מהוות, לכאורה, עבירות פליליות )תקיפת חוסים וזיופי מסמכים(. לדעת הוועדה, ד"ר בר-אל פעל בצורה לא ראויה לתפקידו ולמקצועו", בר-אל משמש כיום כמנהל הרפואי של מחוז דן-פתח תקווה בקופת חולים כללית.

על ד"ר נדיה כגנסקי, שעבדה בבית החולים, נכתב כי היא "נחשבת לאחת האחראים על המחדלים. עברה עבירות בניהול מחקרים בלתי אתיים ומחקרים שבוצעו שלא כדין. ניסתה לשבש את עבודת הועדה בעדויות שקר ובהעלמת רישומים ממוחשבים. הפרה את הכללים הנהוגים בקהילה האקדמית שבה היא רוצה להשתלב. התנהגותה אינה הולמת רופאה. הוועדה ממליצה למנוע ממנה במהלך חמש השנים הקרובות כל תפקיד ניהולי ולדחות כל מינוי אקדמאי תוך איסור ליטול חלק במחקרים בבני אדם", היום עובדת כגנסקי ביחידה לטיפול בית במחוז מרכז בכללית.

בנוגע לד"ר סמירנוב, נכתב כי היא "מעורבת באי סדרים הקשורים לעבודת המחקר ומסרה עדות שקר לפני הוועדה. התנהגותה מציגה אותה כאדם לא אמין. כל האמור לעיל אינו הולם התנהגות רופאה". היום עובדת סמירנוב כרופאה בקופת חולים מכבי בגבעתיים.

עוד נכתב כי "התקדמות עבודת הוועדה החלה באופן משמעותי רק כאשר החליט ד"ר אפרים רימון לספר את האמת ולשבור את קשר השתיקה, ובעקבות כך עמד תחת לחצים רבים ושילם מחיר יקר בכל הקשור לקידומו. ד"ר רימון היה אחראי לסדרת כשלים במחקר "פיום הקיבה" והוועדה סבורה כי עליו להינזף בגינם". היום מכהן רימון כמנהל היחידה לגסטרו גריאטריה בהרצפלד.

"זאת אחת הפרשות החמורות שיצא לי לחקור. בסיפור הזה ראיתי מה שהיה יכול לקרות לאבי ז"ל. גם הוא היה בסוף חייו חולה במצב כזה ולא הייתי רוצה שזה יקרה לו", אומר השבוע פרופ' מישל, מנהל בית חולים הדסה לשעבר ויו"ר ועדת הלסינקי של בית החולים.

"זה חמור שארבע שנים אחרי שהגשנו את המלצות שלנו מערכת המשפט מתחילה לעבוד. הממצאים שלנו העלו שהיו בהחלט עבירות אתיות וכי הרופאים עשו ניסויים בחסרי ישע ואין ספק שהם לא פעלו בהתאם לתפקידם. צריך לזכור שכל מה שמצאנו מצא קודם מבקר המדינה. אנשים פשוט לא קראו את הדוח שלו".

עברות אתיות

מה אתה חושב על הסחבת בפרשה?
"למה מערכת המשפט פועלת כל כך לאט? אין לי הסבר לזה. היו המלצות מהמשטרה שחקרה ואנחנו עשינו את שלנו וחשפנו את הדברים. מה שהחברה כחברה עושה מזה זה חשוב. אולי זה משדר לאנשים שמתפתים לעשות מחקרים לא אתיים שהסיכויים להיענש קטנים. וגם כשיש ענישה מסוג זה במידה מסוימת היא מאבדת את האפקט הציבורי כי הרבה זמן עבר.

"יש צד אתי ויש את החוק. עבירות אתיות היו. אם האנשים האלה עברו בצורה כזו או אחרת על החוק, אין לי ידיעה, אבל חבל שמכל הבחינות המכונה טוחנת לאט. לאנשים שעברו את הניסויים יש ציפייה שהדבר הזה יגיע להכרעה. צר לי שהרבה מאוד דברים נופלים בתחום האפור בין חוק לאתיקה".

האם אתה סבור שהרופאים ראויים להמשיך בתפקידם?
"המערכת בישראל לא מאפשרת להגיש קובלנה והתליית רישיון (השהיה באופן זמני, ל"ש) על עברות אתיות שלא הוכחו כפליליות בבית משפט. זה שונה ממה שעושים עורכי הדין. באווירה קשה אפשר תוך זמן סביר לקבל החלטות. אבל לא אצל רופאים".

מה אתה חושב לגבי העובדה שרשומות החולים לא עודכנו ובעצם אנשים לא יודעים שהם עברו ניסויים?
"מבחינת הצדק היה צריך לעשות את זה".

מדוע שיתף משרד הבריאות פעולה עם הרופאים ונענה לבקשתם כי ממצאי הוועדה יהיו חסויים? חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שהתכנסה באוקטובר 2006, שאלו את עצמם את אותה שאלה. הפרוטוקול שנחשף כאן מבהיר מעט את התמונה.

היו"ר משה שרוני: "ראשית, מדוע החליט המנכ"ל להקים ועדת בקרה ואיכות שהממצאים שלה חסויים בפני כל? נפגעו לא מעט מטופלים ומן הדין שהממצאים יגיעו אליהם. בשל הפרסום הרחב שהיה לנושא גם לציבור הרחב ישנה הזכות לדעת על המתרחש בבתי החולים".

אבי ישראלי (מנכ"ל משרד הבריאות דאז): "אנחנו התחלנו בוועדת בדיקה ומכיוון שאי אפשר היה לקבל מוועדת הבדיקה שום ממצאים נאלצנו לעבור ולטפל בנושא הזה בתור ועדת בקרה ואיכות. הייתי שמח מאוד לו זו יכולה הייתה להיות ועדת בדיקה שהייתה מביאה לי את הממצאים, כי היא הייתה פותרת לי את הבעיה. בלתי אפשרי היה לקדם את החקירה בדרך הזאת ולכן עברנו מוועדת בדיקה לוועדת בקרה ואיכות".

ח "כ זהבה גלאון: "אחריותו של מי למנות את ועדת הבדיקה".

ישראלי: "אני מיניתי את ועדת הבדיקה ואז הבנתי שאני לא אקבל שום ממצא מהוועדה. אני לא אקבל כלום מהאחיות ומאף אחד שהשתתף".

גלאון: "למה? תפרט".

ישראלי: "כי הם יפלילו את עצמם".

גלאון: "כשראית שאתה לא יכול לקבל את הממצאים החלטת להקים ועדת בקרה ואיכות".

ישראלי: "כן, ועכשיו אני מטפל. אני אתקן בתוך הגיליונות את מה שצריך לתקן. תזכרו שכל זה במקביל לחקירת משטרה".

פרופ' אבינועם רכס (יו"ר ועדת האתיקה בהסתדרות רפואית): "מצדי שילכו לבית הסוהר. זה באינטרסים שלי כנציג הרופאים במדינת ישראל שהרופאים האלה ילכו לבית הסוהר כדי שיבינו וייראו. רק ככה אני אוכל להסתכל בעיניים של המשפחות, מפני שהרופאים בגדו באמון של המשפחות".
תחושת אשמה

"לכאורה, משרד הבריאות נכנע כדי לאפשר חקירה, אבל למעשה היה פה למשרד אינטרס להשתיק את הפרשה, שכן המדינה היא זו שכשלה בפיקוח והייתה חשופה לתביעות נזיקין עתידיות", אומר עו"ד יעקב אביעד. "לא רק שנתנו להם אפשרות להעיד בפני ועדה חסויה, מתברר שגם זה לא עזר, כי גם לוועדה הזו, כך עולה מהמכתב, הם שיקרו וזייפו".

לאחר חשיפת הפרשה נחקרו במשטרה 12 רופאים, ונעצרו ארבעה בחשד לתקיפה, התעללות בחסרי ישע, זיוף ועוד. המשטרה הודיעה כי הסיבה העיקרית לעריכת המחקרים הנה קידום אקדמי של ד"ר לוי. זמן קצר לאחר המעצר הם שוחררו.

למרות הממצאים החמורים של הוועדות, נדמה שלאף אחד לא בוער להביא את הרופאים לדין, לשלול את רישיונם לעסוק ברפואה או להכריע בפרשה לכאן או לכאן. כבר לפני שנה וחצי הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש כתבי אישום נגד שישה רופאים בכפוף לשימוע. השימועים כבר נערכו אך החלטה טרם התקבלה. במשרד המשפטים אומרים לנו שההחלטה מתעכבת בשל שביתת הפרקליטים. כידוע, שביתה זו החלה לפני פחות מחודש.

לא פחות חמור מכך, חמש שנים לאחר חשיפת הפרשה, טוען עו"ד אביעד כי עדיין לא הודיעו לכל המטופלים כי הם נפלו קורבן לניסויים בלתי חוקיים ובמשרד הבריאות לא תיקנו את הרשומות הרפואיות כפי שהתחייבו. "העובדה הזו לא פחות חמורה מעריכת הניסויים עצמם. למה לא ליידע אותם? אין לי ספק שהגורמים המעורבים עושים כל שביכולתם להשתיק את הפרשה הזאת".

"הרופאים המעורבים בזה עברו עבירות קשות מאוד בפן האתי ובוודאי בצד הפלילי ואני מצפה מהמדינה שתפעיל עליהם את החוק שייענשו וישאו בעונש כפי שמגיע להם", אומר השבוע פרופ' רכס. "ההסתדרות הרפואית גינתה את ההתנבגות של הרופאים שהייתה בלתי ראויה. מגיע להם עונש שירתיע. ניסויים לא לצורך תכלית מדעית ראויה. תוך סיכון החולים ועלו בחיים של חולים ונזקים של חולים ללא הסכמה לדעת וללא אישור הלסינקי. לא יכול לתאר לעצמי יותר מצבור של עוולות. זה היה נורא ואיום".

בני משפחת שמול זועמים על הסחבת בטיפול בפרשה ועל העובדה כי חמש שנים לאחר חשיפת הפרשה איש מהרופאים לא הובא לדין. גם התנהלות משרד הבריאות הותירה אותם המומים. "נעשה פה פשע. למה בדיוק הם מחכים? שכל הקרבנות ימותו? הרי הם גם ככה קשישים. שום דבר לא זז. אבא שלנו הלך לעולמו אבל אנחנו לא נשתוק. אנחנו מרגישים שבגדו בנו, כולם משקרים ומזייפים, זה לא ייאמן שהם עדיין עובדים כרופאים".

אנחנו לא עושים את זה בשביל הכסף. אנחנו רוצים שהם ישלמו על מה שהם עשו ורוצים שכל המשפחות יידעו את האמת, כי אנחנו יודעים כמה זה חשוב. כל אחד שקרוב משפחה שלו היה מאושפז בשנים האלה בקפלן והרצפלד צריך לבדוק טוב טוב מה היה שם", אומר אבי בכעס.

מלבד הזעם הם מנסים להכיל רגשי אשמה בלתי מתפשרים שמלווים אותם מדי יום. "זה כואב לדבר על זה. יש תחושת מועקה שלא עשינו מספיק. שאנחנו, הילדים שלו, לא יכולנו לעזור לו כשהוא היה צריך אותנו יותר מכל. בדיעבד, אנחנו מרגישים טיפשים שלא ראינו ולא האמנו. אחרי השיחה מהמשטרה הרגשתי חוסר אונים", אומרת יפה. "הרי הרופאה אמרה לי שנתנו לו תרופה ניסיונית ולא חקרנו כי לא האמנו. הרופאה נתנה לי טיפ ואני פספסתי אותו. כששמעתי את זה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי", היא מודה בכנות.

אחיה אבי, שיושב לידה, מחזק אותה: "פתאום האסימון נופל. אתה מרגיש כמו אידיוט. זה כל כך מתסכל. איפה היינו? כל אחד מאשים את עצמו. מאז אנחנו נמצאים בחוסר שקט. כי הוא אמר את הדברים ואנחנו לא האמנו וייחסנו את זה לבלבול שלו. בשנים האחרונות לחייו הוא היה שואל פתאום אם יש חדש בחקירה. אבל אף פעם לא היה לנו תשובות בשבילו. גם היום, אחרי שהוא נפטר, נותרנו עם הרבה סימני שאלה, אך עם מעט מאוד תשובות"

תגובות

ממשרד הבריאות נמסר: "בעקבות בדיקת מבקר המדינה בנושא ניסויים רפואיים שבוצעו בבית החולים הרצפלד וקפלן, מונתה בתאריך 28.6.05 ועדת בקרה ואיכות לבדיקת הנושא.

"בעקבות פרסום ממצאי מבקר המדינה וכן בעקבות דוח ועדת הבקרה והאיכות פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית בנושא, שהסתיימה לאחרונה. בימים אלה אנו ממתינים לקבלת החלטה סופית של הפרקליטות בעניין הגשת כתבי אישום כנגד מי מהמעורבים. לגבי רישיונם - הנושא יילמד בימים הקרובים ובתוך חודש תתקבל החלטה בהקשר זה.

"לנוכח התמונה שנגלתה, של כשל מערכתי של הפיקוח על הניסויים בבית החולים - החליט מנכ“ל משרד הבריאות דאז להפסיק את כהונת ועדת הלסינקי של בית החולים קפלן ולהחליף את החברים המרכזיים בהרכבה, ובמשך תקופה ממושכת נעצרו מחקרים בבית החולים הרצפלד והוטל פיקוח צמוד על כל בקשות המחקר בבית החולים קפלן. בנוסף, ד“ר שמואל לוי סיים את עבודתו.

"פרט לכך, הופקו לקחים מערכתיים מהפרשה כולה, נכתבו נהלים מעודכנים והוגבר הפיקוח על הניסויים הרפואיים בכל בתי החולים בישראל. מנכ“ל משרד הבריאות הנכנס ילמד את הסוגייה ויזמן את משפחת שמול להבהרת כל השאלות שנשאלו, כולל אי עדכון הרשומות הרפואיות. במידה שיש משפחות נוספות, ייעשה דבר דומה".

מבית החולים הרצפלד, שירותי בריאות כללית, והרופאים המעורבים בפרשה ומועסקים עדיין בכללית נמסר בתגובה: "בשלב זה לא הוגשו כתבי אישום ולא נקבעה בדין אשמתו של מי מהמעורבים. במישור האזרחי, תגובה מפורטת של בית החולים תימסר בבית המשפט".

עורגת הדין נוית נגב וגל הררי-גולדמן, ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את ד"ר שמואל לוי:

"לד"ר שמואל לוי נעשה עוול גדול בתקשורת. מדובר באחד הרופאים הבולטים בתחום הרפואה הגריאטרית במדינת ישראל, תחום שרק מעטים הרופאים המוכנים לעסוק בו. ישנם פערים גדולים מאוד בין הדיווחים התקשורתיים המנופחים על מעשיו כביכול של ד"ר לוי, לבין המציאות והאמת בשטח.

"כואב לנו שאדם כד"ר לוי, רופא מקצועי ומסור שפעל לשיפור איכות החיים של הקשישים בישראל שמספרם הולך ורב –מוכפש תקשורתית. אנו מנועות מלהתייחס ספציפית לטענות המוזכרות בכתבה, נאמר רק כי קיים מרחק רב בינן לבין האמת, כפי שעוד יתברר.

"עוד יש לציין כי ד"ר לוי החליט לפרוש מתפקידו כמנהל בית החולים דווקא משום שגילה אחריות למערכת אותה ניהל ולא רצה לפגוע בה, וכמובן שלא מתוך הודאה במעשה פסול כלשהו."
.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה...

הם הפכו את אבא לעכבר מעבדההם הפכו את אבא לעכבר מעבדה
הם הפכו את אבא לעכבר מעבדה
הם הפכו את אבא לעכבר מעבדה
הם הפכו את אבא לעכבר מעבדהקישורים:

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

ה-FDA יורה: לא להשתמש באווסטין לסרטן שד

הכתבה ה-FDA יורה: לא להשתמש באווסטין לסרטן שד , ד"ר איתי גל , ynet , דצמבר 2010

סוף לתרופה? מינהל המזון והתרופות האמריקני הורה להסיר את ההתוויה לטיפול בסרטן שד בתרופה הפופולרית, לאחר שמחקרים הראו שהיא אינה מאריכה חיים בחולות סרטן שד ומנגד - גורמת לתופעות לוואי קשות

אווסטין, אחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם לטיפול בסרטן, כבר לא תשמש לסרטן שד בארה"ב: מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, הודיע אתמול בצעד חריג כי אין יותר לטפל בחולות סרטן השד בתרופה זו. באירופה הוספו הגבלות חמורות לשימוש בתרופה בסרטן שד, רק בשילוב סוג מסויים של כימותרפיה.

הוראת ה-FDA באה לאחר שארבעה מחקרים שונים הראו כי היא איננה מאריכה חיים בחולות סרטן שד. מנגד, נמצא כי היא גורמת לתופעות לוואי קשות ובהן היווצרות קרישי דם, דימומים ונזקים לקיבה ולמעיים עד כדי הווצרות חריצים וחורים.

אווסטין הוא טיפול ביולוגי בסרטן העשוי נוגדנים סינתטיים שמטרתם לחסום אותות כימיים המשמשים גידולים סרטניים כדי ליצור כלי דם חדשים. כלי דם אלה מזינים את הגידול וגורמים להתפשטותו. באמצעות חסימת היווצרות כלי דם אלה, האווסטין גורם ל"הרעבת" הגידול הסרטני ולמותו.

התרופה הפכה לסמל במאבקם של חולי סרטן המעי הגס בישראל, להכללתה בסל התרופות. בהתוויה לסרטן השד אווסטין אינה נכללת בסל התרופות. על פי ההערכות, בישראל מטופלות מאות חולות סרטן שד מדי שנה באווסטין.

בשנת 2008 קיבלה אווסטין אישור מהיר לטיפול בסרטן שד גרורתי, בשילוב עם כימותרפיה. כתנאי לכך, התחייבה היצרנית, "גנטק", לערוך שני מחקרים קליניים רחבי היקף. מחקרים אלה הראו כי אין לאווסטין יתרון לטיפול בסרטן השד; בתוך כך נמצא כי התרופה גורמת לתופעות לוואי משמעותיות בהשוואה לטיפול כימותרפי.

מחברת רוש משווקת אווסטין נמסר ל-ynet בתגובה: "אנו מאוכזבים מהחלטת ה FDA להסיר את הרישום של אווסטין בסרטן השד, ומחכים למפגש השימוע של נציגי החברה עם רשויות הבריאות האמריקניות בעוד מספר חודשים. עד לפגישה זו סטטוס הרישום בארה"ב של אווסטין וטקסול נשאר ללא שינוי והתרופה תהיה זמינה למטופלות. בישראל, כמו בעולם, נצבר ניסיון רב בקרב המומחים המטפלים בסרטן השד בשימוש באווסטין ואנו מקבלים תמיכה גורפת מרוב המומחים בארץ המשוכנעים כי, בהסתמך הן על המידע והן על ניסיונם האישי, אין מקום למנוע מחולות אלו את הטיפול באווסטין".

יום שישי, 10 בדצמבר 2010

מחדלי רשויות החינוך והבריאות - תלמידים בשירות חברות התרופות

המאמר תלמידים בשירות חברות התרופות , משה שלם , news1 , דצמבר 2010
הריטלין הינו סם פסיכיאטרי הנמצא בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה. הסם מסב נזקים בריאותיים ונפשיים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים. מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים? התשובה - תעשיית ענק של חברות תרופות


ועדת החינוך של הכנסת התכנסה השבוע בעניין צריכת ריטלין בקרב תלמידים ופרסמה הודעה לעיתונות שכותרתה כי יש לרענן את הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים. משרד הבריאות הוסיף שהריטלין המסובסד על-ידי קופות החולים אינו מומלץ ועלול לגרום נזק.

לכאורה מדובר בעוד הודעה לקונית שתיגנז אי שם בתוך ארכיוני הכנסת, ואולם התבוננות בתוכן ההודעה מראה כי מדובר בסם פסיכיאטרי, ריטלין הנצרך על-ידי תלמידים לפחות כ-11 שנה, וכיום משתמשים בסם כ-30,000 תלמידים.

"רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד על-ידי קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", אמר בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בדיון שהתקיים בוועדה. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.

אמירות קשות אלו של פרופ' אורנוי די בהן לבלום מיידית הכנסת תלמידים נוספים למעגל צריכת הסם, ולגמול את אלו ה"מכורים", כפי שמקובל בכל מדינה מתוקנת שילדיה יקרים לה. אך אין כך הדבר, בפועל ישנה עלייה מתמדת של עשרות אחוזים מדי שנה של מכירת ריטלין בארץ.

בחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי שלושה, בנוסף, חל גידול של עשרות אחוזים מדי שנה במסלול הטיפול לבריאות הנפש האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007.

נשאלת השאלה האם הריטלין "מספק את הסחורה", או במילים אחרות האם הישגי התלמידים בעליה? - התשובה לא רק שההישגים לא עולים אלא נמצאים בירידה, שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות ירד מ-46.3% בשנת 2007 ל-44.4% בשנת 2008. מדובר בירידה מתמשכת, בתוך ארבע שנים ירד שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מ-49.2% ל-44.4%.

תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים, שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2008, הציגו גם הן תמונה לא מעודדת באשר לרמת התלמיד הישראלי: הישגיהם של תלמידי חטיבות הביניים באנגלית, בעברית ובמדעים נמוכים, ובמתמטיקה - נמוכים במיוחד, כאשר הציון הממוצע עמד על 44.1 בלבד.

בדצמבר 2008 המשיכו תלמידי ישראל להפגין הישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ולהשתרך אחרי מדינות אחרות. נתונים של דירוג "טימס", המבחן הבינלאומי לבדיקת הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, גילה כי תלמידי ישראל הידרדרו בדירוג.

מבחן פיז"ה שנערך על-ידי ארגון ה- OECD במרץ 2009 הצביע כי תלמידי ישראל מדשדשים במקום 41 באוריינות (בקיאות ויכולת יישום) מדעים ואוריינות מתמטיקה ובמקום 36 באוריינות קריאה מתוך 64 מדינות בעולם.

מדובר בסם פסיכיאטרי בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה, מסב נזקים בריאותיים נפשיים וגופניים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים.

מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך של הכנסת בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים?

התשובה ברורה, מאחורי סם הריטלין ואחרים ישנה תעשיית ענק של חברות תרופות עם הרים של כסף וכוח שקשה לעמוד מולה.
.

.
קישורים:

  • מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין - מאי 2010 - "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת...
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...