‏הצגת רשומות עם תוויות הון שלטון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הון שלטון. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

לוביזם בכנסת - חקיקה למען בעלי הון

עובדה עם אילנה דיין על הלוביזם בכנסת: המושכים בחוטים: מי באמת מעביר חוקים בכנסת?

במרוצת השנים צמחה כאן תעשייה של מקצוענים שגילו שלח"כים יש כמה חולשות ששוות מיליונים - קוראים להם הלוביסטים. בד"כ הם עושים את עבודתם הרחק מאור הזרקורים, אבל תחקרינית עובדה הצליחה להשתחל לקורס פרחי לוביסטים והסודות החלו לזלוג החוצה. הכתבה המלאה
עמרי אסנהיים | אפרת לכטר | עובדה | פורסם 07/02/12
.

.
בסתיו האחרון שלחנו את אפרת, תחקירנית עובדה לנסות להתקבל לקורס מיוחד. קורס לוביסטים בכנסת. אחרי תהליך קבלה ותשלום של 4500 ש"ח היא הופכת לסטונדטית בקורס. מעכשיו היא תצלם במצלמה נסתרת את כל המפגשים.

מה שאפרת תלמד בקורס הזה, מה שנקלט במצלמה הנסתרת שלה מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מערכות השלטון. ככה מופעלים חברי כנסת שאנחנו בחרנו. הלוביסטים הם האנשים שבעלי ההון שוכרים כדי לקדם אינטרסים מסחריים בכנסת. חברי הכנסת שעסוקים במלחמת הישרדות תמידית הופכים לכלי בידיהם.

יותר מ-200 לוביסטים מחברות שונות רשומים כיום. כ-2 לוביסטים על כל ח"כ. חברת "גלעד לובינג" שמפעילה את הקורס היא אחת המובילות בתחום. אנשיה לא המציאו את השיטה אבל למדו לנצל אותה עד הסוף.

האמת? לא תאמינו כמה התופעה מפושטת ומושרשת. כמה היא חדרה לכל פינה בכנסת, אבל לא רק לשם. גם לממשלה, ולחלק מעובדי המדינה, בעצם בקרב כל מי שיכול להשפיע לטובת הלקוחות של הלוביסטים. הכל תוך ניצול, לפחות על פי דברי המרצים עצמם, של מערכת אינטרסים לכל הפחות מטרידה. איך אמר לוביסט בכיר ומרצה בקורס? "בתור אזרחים זה צריך להדאיג, אבל אנחנו לא אזרחים, אנחנו לוביסטים."

לאחר 13 מפגשים ועשרות שעות של לימוד, אפרת היא כעת בוגרת רשמית של קורס הלוביסטים. בבית הספר האמיתי ביותר באזרחות היא למדה לשכוח מכל מה שלמדה: שהכנסת היא הריבון של מדינת ישראל, שחברי הכנסת הם משרתי הציבור.

תגובת גלעד יחסי ממשל ולובינג
החברה רואה בלובינג כלי המשמש להגברת דמוקרטיה וגאה להיות שותפה לחקיקה משמעותית כמו אישור החיסון לסרטן צוואר הרחם והאפוד הזוהר. אם נאמרה התבטאות של מי מעובדי החברה היא אינה משקפת את המציאות היומיומית שחווים כל הלוביסטים בחברת גלעד.

תגובת 3M
חוק האפודים הוא מהחשובים שנחקקו בשנים האחרונות. החוק מציל מדי יום חייהם של נהגים ואם חברת 3m תרמה מהידע שלה בנושא אנו גאים בכך.

תגובת MSD
החברה פעלה על פי נוהל רישום מזורז שקיים במשרד הבריאות. בעת הגשת החיסון לאישור, החיסון המתחרה כלל לא היה רשום בעולם, וממילא לא ניתן היה לאשרו על פי הנוהל בישראל.

תגובת מרכז המחקר והמידע של הכנסת:
המ.מ.מ מודע היטב לאינטרסים השונים ולכן קיימת רגישות מיוחדת לשמירה על אובייקטיביות ועל כתיבת מסמכים באופן מקצועי ובלתי מוטה. כל מחקר נכתב בתהליך מוקפד הכולל הצלבה ואימות. השקיפות במחקרים מלאה ונערכת בדיקה כפולה של כל מסמך לפני פרסומו. הכנסת תעשה כל שביכולתה כדי שהמוניטין המקצועי שצבר לעצמו המ.מ.מ יישמר."

קישורים:

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

שיטת השקשוקה - סרט תיעודי על קשרי הון שלטון במדינת ישראל

שיטת השקשוקה הוא סרט תיעודי ישראלי מ-2008 שיצרו העיתונאי ואיש הטלוויזיה מיקי רוזנטל והבמאי אילן עבודי.
הסרט בודק את הקשר בין ההון לשלטון במדינת ישראל דרך הקשר בין גורמי ממשל ועיתונות לבין משפחת עופר. הסרט בוחן את הדרך שבה מכרה המדינה נכסים למשפחת עופר כמו מפעלי ים המלח, צים ובז"ן. בין היתר נשאלת השאלה מדוע שילמה המדינה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר הם שייכים למדינה. הסרט מציג דוגמאות לכך שאותם פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לעובדים בכירים בקבוצת האחים עופר. הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל החברה לישראל‏ וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין‏ ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד.
.
שיטת השקשוקה - הסרט המלא

.
הסרט מציג גם את היחסים ההדוקים בין בכירים במגזר הציבורי והתקשורתי לבין האחים עופר, ידידות קרובה שמתגמלת את שני הצדדים. הסרט מראה כיצד נמנעים תחקירים על מקורבים לאחים עופר באמצעות אנשי מפתח כמו רפי גינת, שבהיותו העורך הראשי של העיתון ידיעות אחרונות ניסה למנוע מעורך המוסף "7 ימים" דאז, ניר בכר, מלפרסם תחקיר שחשף לראשונה את החשדות כי אלי לנדאו ניהל באופן לא תקין מכרז להובלת פחם בהיותו יו"ר חברת החשמל והיטה אותו לטובת חברת עופר אוניות, גינת האשים את בכר בכך שבפרסום הכתבה הוא מבקש למנוע את מינוי לנדאו לתפקיד יו"ר מועצת רשות השידור. עוד הוסיף גינת, כך טען בכר, כי לדעתו מדובר ב"חרא של כתבה" וכי "אתם רוצים להפוך את לנדאו למושחת בכל מחיר"‏. בסופו של דבר, למרות התנגדותו התקיפה של גינת, פורסם התחקיר על אלי לנדאו, ובעקבותיו נפתחה חקירה נגד לנדאו בעניין‏. לטענת בכר, פרשה זו גרמה מאוחר יותר לפיטוריו בידי גינת‏.

חלק מרכזי בסרט עוסק בתרומה של סמי עופר למוזיאון תל אביב לאמנות תמורת קריאת המוזיאון על שמו ועל שם רעייתו, ותמורת סעיפים הנותנים, לטענת הסרט, זכויות בעלות על מבנה המוזיאון למשפחת עופר (בעקבות הדיון הציבורי נסוגה עיריית תל אביב מהסכם זה).

הסרט מציג דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה הטוען כי מפעלי האחים, כמו בז"ן, מזהמים את הסביבה פי כמה וכמה מהמותר בחוק ואת ההשפעות השליליות שזיהום זה גורם. מיקי רוזנטל אף מתעמת בסרט עם בכירה באגודה למלחמה בסרטן לאחר שהאגודה העניקה תעודת הוקרה לסמי עופר על תרומתו. הסרט עוסק גם בקשר השתיקה לכאורה לגבי בעלי הון. במהלך הסרט מנסים יוצריו למכור אותו לתחנות טלוויזיה ונתקלים בסירוב מוחלט וכן בקושי יוצא דופן כשמוגשת תביעה משפטית נגדם.

לגבי חברת הספנות צים, שהליך מכירתה הוא המקור לשם הסרט, מציג הסרט את מחיר ההפרטה של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי עובדים זרים. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול בנמל אילת, החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

על ציפיותיו למה שישתנה בעקבות הסרט אמר רוזנטל:
אני מצפה שנגדיר מחדש את הנורמה לגבי כספי ציבור וחלוקתם: כסף ציבורי הוא קודש קודשים. אזרח במדינה צריך לדעת מה קורה במדינתו וקהילתו, ולהיות מעורב במה שאכפת לו ומה שכואב לו. כבודדים, אמנם יש לנו מעט כוח להשפיע, אבל ביחד אפשר לשנות ולתקן את המדינה. פעם קראו לזה ציונות, אחר כך אכפתיות.