הכתבה פרוטקציה במעונות היום של המדינה? לא יכול להיות , מירב ארלוזורוב , מאי 2011
בדו"ח השנתי האחרון שלו, מייחד מבקר המדינה פרק מלבב לפיקוח של משרד התמ"ת על מעונות היום (גיל 0-3) בישראל. "יש לראות בחומרה את חוסר המעש של האגף בנושא הפיקוח על המעונות, הגובל ברשלנות כלפי ההורים וילדיהם", מסכם המבקר את דעתו החריפה על פעילות האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת.
חוסר המעש של משרד התמ"ת בתחום הפיקוח על גני הילדים לגיל הרך עקבי במיוחד. כלומר, התמ"ת, עושה מעט מאוד או לא עושה דבר בהיבט של פעילות גני הילדים בישראל. כך, אף שהחוק הסמיך את התמ"ת לפקח על כל גני הילדים, המשרד פירש את החוק בדרך מצמצמת - והוא מסתפק בפיקוח רק על מעונות היום המוכרים, שמקבלים ממנו סבסוד (מעונות היום של ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה). כך, מתוך כ-10,000 גנים לגיל הרך, התמ"ת מפקח על פחות מ-2,000. למה? ככה.
גם באותם 2,000 גנים שהתמ"ת מפקח עליהם הוא מקפיד לגלות אוזלת יד. למשל, התמ"ת לא ממש קובע מדיניות היכן ייפתחו גנים מוכרים (מסובסדים) ומדוע. פועל יוצא של היעדר המדיניות הזו הוא שבמגזר הערבי כמעט שלא קיימים מעונות יום מסובסדים (רק 2.5% ממעונות היום של התמ"ת ממוקמים ביישובים ערביים) אף שילדים ערבים הם 27% מהאוכלוסייה. אל דאגה, קיפוח דומה לא נמצא אצל החרדים - 22.5% מהמעונות המסובסדים ממוקמים ביישובים חרדיים.
מבקר המדינה גילה כי בעוד שהתמ"ת אמור לדאוג לביקורת שנתית אחת לפחות בכל גן ילדים מוכר - בפועל ב-73% מהמעונות נערכה פחות מביקורת אחת לשנה, וב-23% מהמעונות נערכה ביקורת אחת בלבד במשך חמש שנים. זאת ועוד, הביקורות שכן נערכו העלו ליקויי בטיחות ב-69% מהמעונות. אפשר להניח שבדיוק לשם כך מקיים התמ"ת ביקורות, אלא שמבדיקת מבקר המדינה עולה כי התמ"ת אינו עושה דבר עם הממצא הזה. משמע, אין מנגנון למעקב אחר תיקון הליקויים, וגם אין כל אכיפה נגד גנים שאינם מתקנים ליקויים.
חוסר המעש של התמ"ת בתחום הפיקוח הפיסי על מעונות היום תקף גם בסוגיה הרגישה של הכסף. בשנים האחרונות גדל תקציב מעונות היום המסובסדים באורח ניכר, והשנה הוא הגיע למיליארד שקל. התמ"ת אמור להקצות את הסכום הזה לסבסוד השהייה במעונות יום של ילדים ממשפחות חלשות, בהתאם למצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה.
בפועל, התמ"ת מחפף גם כאן. משמע, אף אחד לא באמת בודק את הצהרות של ההורים בדבר מצבם הסוציו-אקונומי, המצדיק קבלת תעריף מוזל למעון יום לילדם. בדיקה מדגמית שערך התמ"ת ב-2007, העלתה כי יש משפחות שקיבלו סבסוד שלא הגיע להן, אבל התמ"ת לא הסיק כל מסקנה מהבדיקה שלו עצמו, ולא קבע תהליכי בדיקה של הצהרות ההורים.
לא רק הורים אינם נבדקים - גם המעונות המקבלים את ילדים לטיפולם אינם נבדקים. מעונות שבהם יש עודפי ביקוש של ילדים - מקימים ועדת קבלה. הוועדה, שבה יושב נציג של התמ"ת, אמורה לקבל ילדים על פי סדר עדיפות - משמע, ילדים ממשפחות חלשות קודמים. "ברם בדיקת המסמכים של ועדות קבלה ב-2009-2010", כותב מבקר המדינה, "העלתה עשרות מקרים שבהם הוועדות קיבלו פעוטות שלא לפי סדר הקדימות הראוי".
לשונו המשפטית היבשה של מבקר המדינה לא יכולה להסתיר את האמת: הגנים המבוקשים של ויצ"ו ונעמ"ת מקבלים ילדים לפי פרוטקציה, ולא לפי קריטריון סוציו-אקונומי. מדובר ב"אפליה פסולה ופגיעה באמונו של ציבור ההורים בשירות הציבורי ובנציגיו", כותב המבקר. "ראוי היה שהאגף, באמצעות נציגיו בוועדות הקבלה, ימנע מהוועדות לעשות כן מלכתחילה".
העובדות שמתאר מבקר המדינה מאירות היטב את תלונתו על "חוסר מעש הגובל ברשלנות". השאלה היחידה היא אם המציאות הזו עומדת להשתנות עתה, בעקבות חוק הפיקוח החדש על מעונות יום, של חבר הכנסת זבולון אורלב. החוק החדש קובע סטנדרטים חדשים וקפדניים לפיקוח על מעונות היום - כל 10,000 המעונות בישראל, ולא רק ה-2,000 המוכרים - ומחייב את התמ"ת לשנות מן היסוד את היקף הפיקוח שלו, וטיב הפיקוח גם כן. לא רק מספר המעונות שבפיקוח אמור לגדול פי חמישה, אלא שהתמ"ת יצטרך מעתה לבצע גם פיקוח פדגוגי (על התכנים החינוכיים בגן), פיקוח על הכשרת צוות הגן ופיקוח בטיחותי-פיסי מוקפד הרבה יותר.
תוכניות העבודה בתמ"ת, לקראת החוק החדש, נקבו בתג מחיר שלא לא פחות מ-2.5 מיליארד שקל בשל שינוי הפיקוח - כ-2 מיליארד שקל עלות חד-פעמית של הסבת מבני הגנים והתאמתם לדרישות החוק, וכחצי מיליארד שקל עלות פיקוח שנתית שוטפת.
מדובר בעלות עצומה - כמחצית העלות של הרפורמה בבתי הספר היסודיים "אופק חדש". יש מי שחושדים במספר הזה שהוא מנופח בכוונה, וכי מדובר בניסיון אלגנטי של התמ"ת לטרפד את העברת חוק הפיקוח החדש. יש מי שרואים בכך עדות למידת הפיגור של מערך הפיקוח הנוכחי של התמ"ת על גני הילדים בישראל. בכל מקרה, אפשר לקוות כי הוויכוח על התקציב לא יהיה אבן נגף לשינוי פניו של הפיקוח על הגנים ישראל, כי לא לעד נוכל להמשיך ולהשלים עם "חוסר מעש הגובל ברשלנות".
בדו"ח השנתי האחרון שלו, מייחד מבקר המדינה פרק מלבב לפיקוח של משרד התמ"ת על מעונות היום (גיל 0-3) בישראל. "יש לראות בחומרה את חוסר המעש של האגף בנושא הפיקוח על המעונות, הגובל ברשלנות כלפי ההורים וילדיהם", מסכם המבקר את דעתו החריפה על פעילות האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת.
חוסר המעש של משרד התמ"ת בתחום הפיקוח על גני הילדים לגיל הרך עקבי במיוחד. כלומר, התמ"ת, עושה מעט מאוד או לא עושה דבר בהיבט של פעילות גני הילדים בישראל. כך, אף שהחוק הסמיך את התמ"ת לפקח על כל גני הילדים, המשרד פירש את החוק בדרך מצמצמת - והוא מסתפק בפיקוח רק על מעונות היום המוכרים, שמקבלים ממנו סבסוד (מעונות היום של ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה). כך, מתוך כ-10,000 גנים לגיל הרך, התמ"ת מפקח על פחות מ-2,000. למה? ככה.
גם באותם 2,000 גנים שהתמ"ת מפקח עליהם הוא מקפיד לגלות אוזלת יד. למשל, התמ"ת לא ממש קובע מדיניות היכן ייפתחו גנים מוכרים (מסובסדים) ומדוע. פועל יוצא של היעדר המדיניות הזו הוא שבמגזר הערבי כמעט שלא קיימים מעונות יום מסובסדים (רק 2.5% ממעונות היום של התמ"ת ממוקמים ביישובים ערביים) אף שילדים ערבים הם 27% מהאוכלוסייה. אל דאגה, קיפוח דומה לא נמצא אצל החרדים - 22.5% מהמעונות המסובסדים ממוקמים ביישובים חרדיים.
מבקר המדינה גילה כי בעוד שהתמ"ת אמור לדאוג לביקורת שנתית אחת לפחות בכל גן ילדים מוכר - בפועל ב-73% מהמעונות נערכה פחות מביקורת אחת לשנה, וב-23% מהמעונות נערכה ביקורת אחת בלבד במשך חמש שנים. זאת ועוד, הביקורות שכן נערכו העלו ליקויי בטיחות ב-69% מהמעונות. אפשר להניח שבדיוק לשם כך מקיים התמ"ת ביקורות, אלא שמבדיקת מבקר המדינה עולה כי התמ"ת אינו עושה דבר עם הממצא הזה. משמע, אין מנגנון למעקב אחר תיקון הליקויים, וגם אין כל אכיפה נגד גנים שאינם מתקנים ליקויים.
חוסר המעש של התמ"ת בתחום הפיקוח הפיסי על מעונות היום תקף גם בסוגיה הרגישה של הכסף. בשנים האחרונות גדל תקציב מעונות היום המסובסדים באורח ניכר, והשנה הוא הגיע למיליארד שקל. התמ"ת אמור להקצות את הסכום הזה לסבסוד השהייה במעונות יום של ילדים ממשפחות חלשות, בהתאם למצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה.
בפועל, התמ"ת מחפף גם כאן. משמע, אף אחד לא באמת בודק את הצהרות של ההורים בדבר מצבם הסוציו-אקונומי, המצדיק קבלת תעריף מוזל למעון יום לילדם. בדיקה מדגמית שערך התמ"ת ב-2007, העלתה כי יש משפחות שקיבלו סבסוד שלא הגיע להן, אבל התמ"ת לא הסיק כל מסקנה מהבדיקה שלו עצמו, ולא קבע תהליכי בדיקה של הצהרות ההורים.
לא רק הורים אינם נבדקים - גם המעונות המקבלים את ילדים לטיפולם אינם נבדקים. מעונות שבהם יש עודפי ביקוש של ילדים - מקימים ועדת קבלה. הוועדה, שבה יושב נציג של התמ"ת, אמורה לקבל ילדים על פי סדר עדיפות - משמע, ילדים ממשפחות חלשות קודמים. "ברם בדיקת המסמכים של ועדות קבלה ב-2009-2010", כותב מבקר המדינה, "העלתה עשרות מקרים שבהם הוועדות קיבלו פעוטות שלא לפי סדר הקדימות הראוי".
לשונו המשפטית היבשה של מבקר המדינה לא יכולה להסתיר את האמת: הגנים המבוקשים של ויצ"ו ונעמ"ת מקבלים ילדים לפי פרוטקציה, ולא לפי קריטריון סוציו-אקונומי. מדובר ב"אפליה פסולה ופגיעה באמונו של ציבור ההורים בשירות הציבורי ובנציגיו", כותב המבקר. "ראוי היה שהאגף, באמצעות נציגיו בוועדות הקבלה, ימנע מהוועדות לעשות כן מלכתחילה".
העובדות שמתאר מבקר המדינה מאירות היטב את תלונתו על "חוסר מעש הגובל ברשלנות". השאלה היחידה היא אם המציאות הזו עומדת להשתנות עתה, בעקבות חוק הפיקוח החדש על מעונות יום, של חבר הכנסת זבולון אורלב. החוק החדש קובע סטנדרטים חדשים וקפדניים לפיקוח על מעונות היום - כל 10,000 המעונות בישראל, ולא רק ה-2,000 המוכרים - ומחייב את התמ"ת לשנות מן היסוד את היקף הפיקוח שלו, וטיב הפיקוח גם כן. לא רק מספר המעונות שבפיקוח אמור לגדול פי חמישה, אלא שהתמ"ת יצטרך מעתה לבצע גם פיקוח פדגוגי (על התכנים החינוכיים בגן), פיקוח על הכשרת צוות הגן ופיקוח בטיחותי-פיסי מוקפד הרבה יותר.
תוכניות העבודה בתמ"ת, לקראת החוק החדש, נקבו בתג מחיר שלא לא פחות מ-2.5 מיליארד שקל בשל שינוי הפיקוח - כ-2 מיליארד שקל עלות חד-פעמית של הסבת מבני הגנים והתאמתם לדרישות החוק, וכחצי מיליארד שקל עלות פיקוח שנתית שוטפת.
מדובר בעלות עצומה - כמחצית העלות של הרפורמה בבתי הספר היסודיים "אופק חדש". יש מי שחושדים במספר הזה שהוא מנופח בכוונה, וכי מדובר בניסיון אלגנטי של התמ"ת לטרפד את העברת חוק הפיקוח החדש. יש מי שרואים בכך עדות למידת הפיגור של מערך הפיקוח הנוכחי של התמ"ת על גני הילדים בישראל. בכל מקרה, אפשר לקוות כי הוויכוח על התקציב לא יהיה אבן נגף לשינוי פניו של הפיקוח על הגנים ישראל, כי לא לעד נוכל להמשיך ולהשלים עם "חוסר מעש הגובל ברשלנות".
- זוית גיזרת העיגול הנשענת על הקשת ברדיאנים
