האם זה מקרי? מסתבר שלא. מה הסיבה ? המשוואה (*) מייצגת ישר. ברור שכל נקודה, אשר הצבתה בכל אחת ממשואות המעגלים נותנת פסוק אמת, תיתן פסוק אמת גם בהצבתה בישר. ישנן רק שתי נקודות כאלה והן קובעות ישר יחיד – המיתר המשותף!
קישורים:
יום חמישי, 14 ביולי 2011
בעיה פתורה גיאומטריה אנליטית - משוואת מיתר משותף של שני מעגלים נחתכים
בעת פתרון בעיה שגרתית העוסקת בחיפוש אחר משוואה של מיתר משותף של שני מעגלים נחתכים התגלתה המשוואה המבוקשת עוד לפני תום התהליך. חקירה מתמטית גילתה שהדבר אינו מקרי.
האם זה מקרי? מסתבר שלא. מה הסיבה ? המשוואה (*) מייצגת ישר. ברור שכל נקודה, אשר הצבתה בכל אחת ממשואות המעגלים נותנת פסוק אמת, תיתן פסוק אמת גם בהצבתה בישר. ישנן רק שתי נקודות כאלה והן קובעות ישר יחיד – המיתר המשותף!
קישורים:
האם זה מקרי? מסתבר שלא. מה הסיבה ? המשוואה (*) מייצגת ישר. ברור שכל נקודה, אשר הצבתה בכל אחת ממשואות המעגלים נותנת פסוק אמת, תיתן פסוק אמת גם בהצבתה בישר. ישנן רק שתי נקודות כאלה והן קובעות ישר יחיד – המיתר המשותף!
קישורים:
יום שבת, 2 ביולי 2011
שר המשפטים יעקב נאמן מבוזה במערת המכפלה
חדשות 2 - יוני 2011 - צפו: כך ביזו פעילי ימין את שר המשפטים בחברון
יעקב נאמן זכה היום לקבלת פנים צוננת במיוחד במערת המכפלה. הוא הגיע להתפלל במקום, אך נאלץ להתמודד עם פעילי ימין קיצוני שבחרו לנצל את המעמד כדי לגדף אותו על חקירת הרב דב ליאור. לאורך כל המתקפה, הוא נותר מושפל ראש.
משה נוסבאום | חדשות 2 | פורסם 30/06/11 20:02 | עודכן 30/06/11 20:47
.
.
שר המשפטים יעקב נאמן הגיע הבוקר , כפי שהוא נוהג לעשות מדי חודש, להתפלל במערת המכפלה בחברון. אלא שהפעם ציפתה לו הפתעה לא נעימה, בדמות פעילי ימין קיצוני שבחרו להשתלח בו קשות בעקבות חקירתו של הרב דב ליאור בפרשת הספר "תורת המלך". לאורך כל המתקפה נגדו, השפיל השר את ראשו ולא השיב לאלו שגידפו אותו.
"אתה אחראי. לא יעזור שאתה כאילו מתפלל וכאילו אתה יכול להתרכז, אתה יודע טוב מאוד שאתה לא יכול להתרכז בתפילה אחרי. מה יגידו לך בבית דין של מעלה? לך תבקש סליחה מהרב דב ליאור, תתנצל", זעק לעברו אחד הנוכחים במקום בסביבות 6:00 הבוקר.
"הוא בעצמו לפני 10 שנים הפקידים של משרד המשפטים הגישו נגדו כתב אישום. סתם, העלילו עליו עלילה. הוא ידע – העלילו עליו עלילה", צעק לעברו פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן. "הוא נאלץ להתפטר ממשרד המשפטים ועכשיו הוא השאיר את אותם פקידים שם שיתעללו ברב ליאור. אותם אנשים בדיוק".
בתגובה, נראה נאמן כשהוא משפיל את ראשו וככל הנראה רק ממתין שהמארב המתוכנן והמפתיע שהוצב לו רק יבוא לקצו. אחרי שלא פצה את פיו ולא הגיב על דבריו של פדרמן, הוסיף האחרון להשתלח בו: "שתיקה. העיקר להיות שר המשפטים, לא חשוב מי מנהל את מי. הפקידים מנהלים אותך. תראה לאיזה מצב הגעת. הפקידים אומרים לך לבזות את כל התורה ואתה שותק. זה מה שקרה".
"גרמת לביזוי הרב ליאור, חדרת לשטח שלו"
בין פדרמן לנאמן מפרידים שוטרי משמר הגבול ומאבטחים, ושר המשפטים לכל אורך הזמן לא מרים את ראשו. "אתה יכול לנענע את השפתיים כמה שאתה רוצה, זה לא יעזור לך. אני יודע טוב מאוד שאתה לא יכול להתפלל ככה. אני יודע שהמחשבות בסופו של דבר מרחפות במוחך, שאתה גרמת לביזוי הרב ליאור שהוא מרא דאתרא של פה, הוא הרב של המקום הזה. אתה עכשיו חדרת לתוך השטח שלו ופגעת בו עוד יותר".
בשלב מסוים כמה מהתפליים סבורים שזה לא המקום הראוי לביקורת הזאת ומנסים לחדול מפדרמן מלהמשיך את דבריו. "הנה כולם יוצאים מהתפילה. הם לא רוצים להתפלל. אין תפילה", נשמע אחד הנוכחים במקום.
חלק מהמתפללים עזבו מכיוון שלא רצו לעשות זאת במחיצת השר נאמן. במקביל, הגיע איתמר בן-גביר והצטרף למעמד התוכחה. "כבוד השר, משתמשים בך. אתה צריך להיות הבוס של שר ניצן ולא שהוא יהיה הבוס שלך".
"הוא פוחד מכתב אישום", הוסיף אחד מפעילי הימין במקום – ובן גביר המשיך: "בנות ילדות אצלנו חוסמות כביש – וניצן מבקש לעצור אותן עד תום ההליכים. שמאלנים וסטודנטים חוסמים כביש וישר משתחררים. כבוד השר, איך אתה נותן לזה לקרות? אתה שר המשפטים".
אדם אחר השיב לבן-גביר: "הוא פוחד ממנו. שלטון פקידים. זה מה שיש". נאמן המשיך לשמור על דממת אלחוט, מה שלא מצא חן בעיניו של בן-גביר שאמר לו: "תתייחס לדברים ואל תתחמק. אתה עומד בראש המערכת. לא תוכל להגיד – ידיי לא שפכו את הדם הזה".
גידופים גם בדרך החוצה
שר המשפטים סיים את התפילה, ובדרכו החוצה עבר לאולם תפילה אחר. הקולות שהוא שמע שם לא היו שונים בהרבה מאלו שהיו בקודמו: "אתה פוגע בתלמידי חכמים. בושה וחרפה".
נאמן יצא ממערת המכפלה מלווה באבטחה כבדה ובפנים חתומות. יש לציין כי לאורך כל התקרית, לא ניסה איש להתקרב אליו או לפגוע בו פיזית. בדרכו הוא עצר באחת מפינותיה החיצוניות של מערת המכפלה כדי להתפלל, במקום שבו לפי המסורת קבורים אבות האומה – ומשם הלך למכוניתו.
יעקב נאמן זכה היום לקבלת פנים צוננת במיוחד במערת המכפלה. הוא הגיע להתפלל במקום, אך נאלץ להתמודד עם פעילי ימין קיצוני שבחרו לנצל את המעמד כדי לגדף אותו על חקירת הרב דב ליאור. לאורך כל המתקפה, הוא נותר מושפל ראש.
משה נוסבאום | חדשות 2 | פורסם 30/06/11 20:02 | עודכן 30/06/11 20:47
.
.
שר המשפטים יעקב נאמן הגיע הבוקר , כפי שהוא נוהג לעשות מדי חודש, להתפלל במערת המכפלה בחברון. אלא שהפעם ציפתה לו הפתעה לא נעימה, בדמות פעילי ימין קיצוני שבחרו להשתלח בו קשות בעקבות חקירתו של הרב דב ליאור בפרשת הספר "תורת המלך". לאורך כל המתקפה נגדו, השפיל השר את ראשו ולא השיב לאלו שגידפו אותו.
"אתה אחראי. לא יעזור שאתה כאילו מתפלל וכאילו אתה יכול להתרכז, אתה יודע טוב מאוד שאתה לא יכול להתרכז בתפילה אחרי. מה יגידו לך בבית דין של מעלה? לך תבקש סליחה מהרב דב ליאור, תתנצל", זעק לעברו אחד הנוכחים במקום בסביבות 6:00 הבוקר.
"הוא בעצמו לפני 10 שנים הפקידים של משרד המשפטים הגישו נגדו כתב אישום. סתם, העלילו עליו עלילה. הוא ידע – העלילו עליו עלילה", צעק לעברו פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן. "הוא נאלץ להתפטר ממשרד המשפטים ועכשיו הוא השאיר את אותם פקידים שם שיתעללו ברב ליאור. אותם אנשים בדיוק".
בתגובה, נראה נאמן כשהוא משפיל את ראשו וככל הנראה רק ממתין שהמארב המתוכנן והמפתיע שהוצב לו רק יבוא לקצו. אחרי שלא פצה את פיו ולא הגיב על דבריו של פדרמן, הוסיף האחרון להשתלח בו: "שתיקה. העיקר להיות שר המשפטים, לא חשוב מי מנהל את מי. הפקידים מנהלים אותך. תראה לאיזה מצב הגעת. הפקידים אומרים לך לבזות את כל התורה ואתה שותק. זה מה שקרה".
"גרמת לביזוי הרב ליאור, חדרת לשטח שלו"
בין פדרמן לנאמן מפרידים שוטרי משמר הגבול ומאבטחים, ושר המשפטים לכל אורך הזמן לא מרים את ראשו. "אתה יכול לנענע את השפתיים כמה שאתה רוצה, זה לא יעזור לך. אני יודע טוב מאוד שאתה לא יכול להתפלל ככה. אני יודע שהמחשבות בסופו של דבר מרחפות במוחך, שאתה גרמת לביזוי הרב ליאור שהוא מרא דאתרא של פה, הוא הרב של המקום הזה. אתה עכשיו חדרת לתוך השטח שלו ופגעת בו עוד יותר".
בשלב מסוים כמה מהתפליים סבורים שזה לא המקום הראוי לביקורת הזאת ומנסים לחדול מפדרמן מלהמשיך את דבריו. "הנה כולם יוצאים מהתפילה. הם לא רוצים להתפלל. אין תפילה", נשמע אחד הנוכחים במקום.
חלק מהמתפללים עזבו מכיוון שלא רצו לעשות זאת במחיצת השר נאמן. במקביל, הגיע איתמר בן-גביר והצטרף למעמד התוכחה. "כבוד השר, משתמשים בך. אתה צריך להיות הבוס של שר ניצן ולא שהוא יהיה הבוס שלך".
"הוא פוחד מכתב אישום", הוסיף אחד מפעילי הימין במקום – ובן גביר המשיך: "בנות ילדות אצלנו חוסמות כביש – וניצן מבקש לעצור אותן עד תום ההליכים. שמאלנים וסטודנטים חוסמים כביש וישר משתחררים. כבוד השר, איך אתה נותן לזה לקרות? אתה שר המשפטים".
אדם אחר השיב לבן-גביר: "הוא פוחד ממנו. שלטון פקידים. זה מה שיש". נאמן המשיך לשמור על דממת אלחוט, מה שלא מצא חן בעיניו של בן-גביר שאמר לו: "תתייחס לדברים ואל תתחמק. אתה עומד בראש המערכת. לא תוכל להגיד – ידיי לא שפכו את הדם הזה".
גידופים גם בדרך החוצה
שר המשפטים סיים את התפילה, ובדרכו החוצה עבר לאולם תפילה אחר. הקולות שהוא שמע שם לא היו שונים בהרבה מאלו שהיו בקודמו: "אתה פוגע בתלמידי חכמים. בושה וחרפה".
נאמן יצא ממערת המכפלה מלווה באבטחה כבדה ובפנים חתומות. יש לציין כי לאורך כל התקרית, לא ניסה איש להתקרב אליו או לפגוע בו פיזית. בדרכו הוא עצר באחת מפינותיה החיצוניות של מערת המכפלה כדי להתפלל, במקום שבו לפי המסורת קבורים אבות האומה – ומשם הלך למכוניתו.
יום שני, 30 במאי 2011
דו"ח מבקר המדינה על מעונות היום: משרד התמ"ת מפקיר ומפלה ילדי משפחות מוחלשות
הכתבה פרוטקציה במעונות היום של המדינה? לא יכול להיות , מירב ארלוזורוב , מאי 2011
בדו"ח השנתי האחרון שלו, מייחד מבקר המדינה פרק מלבב לפיקוח של משרד התמ"ת על מעונות היום (גיל 0-3) בישראל. "יש לראות בחומרה את חוסר המעש של האגף בנושא הפיקוח על המעונות, הגובל ברשלנות כלפי ההורים וילדיהם", מסכם המבקר את דעתו החריפה על פעילות האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת.
חוסר המעש של משרד התמ"ת בתחום הפיקוח על גני הילדים לגיל הרך עקבי במיוחד. כלומר, התמ"ת, עושה מעט מאוד או לא עושה דבר בהיבט של פעילות גני הילדים בישראל. כך, אף שהחוק הסמיך את התמ"ת לפקח על כל גני הילדים, המשרד פירש את החוק בדרך מצמצמת - והוא מסתפק בפיקוח רק על מעונות היום המוכרים, שמקבלים ממנו סבסוד (מעונות היום של ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה). כך, מתוך כ-10,000 גנים לגיל הרך, התמ"ת מפקח על פחות מ-2,000. למה? ככה.
גם באותם 2,000 גנים שהתמ"ת מפקח עליהם הוא מקפיד לגלות אוזלת יד. למשל, התמ"ת לא ממש קובע מדיניות היכן ייפתחו גנים מוכרים (מסובסדים) ומדוע. פועל יוצא של היעדר המדיניות הזו הוא שבמגזר הערבי כמעט שלא קיימים מעונות יום מסובסדים (רק 2.5% ממעונות היום של התמ"ת ממוקמים ביישובים ערביים) אף שילדים ערבים הם 27% מהאוכלוסייה. אל דאגה, קיפוח דומה לא נמצא אצל החרדים - 22.5% מהמעונות המסובסדים ממוקמים ביישובים חרדיים.
מבקר המדינה גילה כי בעוד שהתמ"ת אמור לדאוג לביקורת שנתית אחת לפחות בכל גן ילדים מוכר - בפועל ב-73% מהמעונות נערכה פחות מביקורת אחת לשנה, וב-23% מהמעונות נערכה ביקורת אחת בלבד במשך חמש שנים. זאת ועוד, הביקורות שכן נערכו העלו ליקויי בטיחות ב-69% מהמעונות. אפשר להניח שבדיוק לשם כך מקיים התמ"ת ביקורות, אלא שמבדיקת מבקר המדינה עולה כי התמ"ת אינו עושה דבר עם הממצא הזה. משמע, אין מנגנון למעקב אחר תיקון הליקויים, וגם אין כל אכיפה נגד גנים שאינם מתקנים ליקויים.
חוסר המעש של התמ"ת בתחום הפיקוח הפיסי על מעונות היום תקף גם בסוגיה הרגישה של הכסף. בשנים האחרונות גדל תקציב מעונות היום המסובסדים באורח ניכר, והשנה הוא הגיע למיליארד שקל. התמ"ת אמור להקצות את הסכום הזה לסבסוד השהייה במעונות יום של ילדים ממשפחות חלשות, בהתאם למצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה.
בפועל, התמ"ת מחפף גם כאן. משמע, אף אחד לא באמת בודק את הצהרות של ההורים בדבר מצבם הסוציו-אקונומי, המצדיק קבלת תעריף מוזל למעון יום לילדם. בדיקה מדגמית שערך התמ"ת ב-2007, העלתה כי יש משפחות שקיבלו סבסוד שלא הגיע להן, אבל התמ"ת לא הסיק כל מסקנה מהבדיקה שלו עצמו, ולא קבע תהליכי בדיקה של הצהרות ההורים.
לא רק הורים אינם נבדקים - גם המעונות המקבלים את ילדים לטיפולם אינם נבדקים. מעונות שבהם יש עודפי ביקוש של ילדים - מקימים ועדת קבלה. הוועדה, שבה יושב נציג של התמ"ת, אמורה לקבל ילדים על פי סדר עדיפות - משמע, ילדים ממשפחות חלשות קודמים. "ברם בדיקת המסמכים של ועדות קבלה ב-2009-2010", כותב מבקר המדינה, "העלתה עשרות מקרים שבהם הוועדות קיבלו פעוטות שלא לפי סדר הקדימות הראוי".
לשונו המשפטית היבשה של מבקר המדינה לא יכולה להסתיר את האמת: הגנים המבוקשים של ויצ"ו ונעמ"ת מקבלים ילדים לפי פרוטקציה, ולא לפי קריטריון סוציו-אקונומי. מדובר ב"אפליה פסולה ופגיעה באמונו של ציבור ההורים בשירות הציבורי ובנציגיו", כותב המבקר. "ראוי היה שהאגף, באמצעות נציגיו בוועדות הקבלה, ימנע מהוועדות לעשות כן מלכתחילה".
העובדות שמתאר מבקר המדינה מאירות היטב את תלונתו על "חוסר מעש הגובל ברשלנות". השאלה היחידה היא אם המציאות הזו עומדת להשתנות עתה, בעקבות חוק הפיקוח החדש על מעונות יום, של חבר הכנסת זבולון אורלב. החוק החדש קובע סטנדרטים חדשים וקפדניים לפיקוח על מעונות היום - כל 10,000 המעונות בישראל, ולא רק ה-2,000 המוכרים - ומחייב את התמ"ת לשנות מן היסוד את היקף הפיקוח שלו, וטיב הפיקוח גם כן. לא רק מספר המעונות שבפיקוח אמור לגדול פי חמישה, אלא שהתמ"ת יצטרך מעתה לבצע גם פיקוח פדגוגי (על התכנים החינוכיים בגן), פיקוח על הכשרת צוות הגן ופיקוח בטיחותי-פיסי מוקפד הרבה יותר.
תוכניות העבודה בתמ"ת, לקראת החוק החדש, נקבו בתג מחיר שלא לא פחות מ-2.5 מיליארד שקל בשל שינוי הפיקוח - כ-2 מיליארד שקל עלות חד-פעמית של הסבת מבני הגנים והתאמתם לדרישות החוק, וכחצי מיליארד שקל עלות פיקוח שנתית שוטפת.
מדובר בעלות עצומה - כמחצית העלות של הרפורמה בבתי הספר היסודיים "אופק חדש". יש מי שחושדים במספר הזה שהוא מנופח בכוונה, וכי מדובר בניסיון אלגנטי של התמ"ת לטרפד את העברת חוק הפיקוח החדש. יש מי שרואים בכך עדות למידת הפיגור של מערך הפיקוח הנוכחי של התמ"ת על גני הילדים בישראל. בכל מקרה, אפשר לקוות כי הוויכוח על התקציב לא יהיה אבן נגף לשינוי פניו של הפיקוח על הגנים ישראל, כי לא לעד נוכל להמשיך ולהשלים עם "חוסר מעש הגובל ברשלנות".
בדו"ח השנתי האחרון שלו, מייחד מבקר המדינה פרק מלבב לפיקוח של משרד התמ"ת על מעונות היום (גיל 0-3) בישראל. "יש לראות בחומרה את חוסר המעש של האגף בנושא הפיקוח על המעונות, הגובל ברשלנות כלפי ההורים וילדיהם", מסכם המבקר את דעתו החריפה על פעילות האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת.
חוסר המעש של משרד התמ"ת בתחום הפיקוח על גני הילדים לגיל הרך עקבי במיוחד. כלומר, התמ"ת, עושה מעט מאוד או לא עושה דבר בהיבט של פעילות גני הילדים בישראל. כך, אף שהחוק הסמיך את התמ"ת לפקח על כל גני הילדים, המשרד פירש את החוק בדרך מצמצמת - והוא מסתפק בפיקוח רק על מעונות היום המוכרים, שמקבלים ממנו סבסוד (מעונות היום של ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה). כך, מתוך כ-10,000 גנים לגיל הרך, התמ"ת מפקח על פחות מ-2,000. למה? ככה.
גם באותם 2,000 גנים שהתמ"ת מפקח עליהם הוא מקפיד לגלות אוזלת יד. למשל, התמ"ת לא ממש קובע מדיניות היכן ייפתחו גנים מוכרים (מסובסדים) ומדוע. פועל יוצא של היעדר המדיניות הזו הוא שבמגזר הערבי כמעט שלא קיימים מעונות יום מסובסדים (רק 2.5% ממעונות היום של התמ"ת ממוקמים ביישובים ערביים) אף שילדים ערבים הם 27% מהאוכלוסייה. אל דאגה, קיפוח דומה לא נמצא אצל החרדים - 22.5% מהמעונות המסובסדים ממוקמים ביישובים חרדיים.
מבקר המדינה גילה כי בעוד שהתמ"ת אמור לדאוג לביקורת שנתית אחת לפחות בכל גן ילדים מוכר - בפועל ב-73% מהמעונות נערכה פחות מביקורת אחת לשנה, וב-23% מהמעונות נערכה ביקורת אחת בלבד במשך חמש שנים. זאת ועוד, הביקורות שכן נערכו העלו ליקויי בטיחות ב-69% מהמעונות. אפשר להניח שבדיוק לשם כך מקיים התמ"ת ביקורות, אלא שמבדיקת מבקר המדינה עולה כי התמ"ת אינו עושה דבר עם הממצא הזה. משמע, אין מנגנון למעקב אחר תיקון הליקויים, וגם אין כל אכיפה נגד גנים שאינם מתקנים ליקויים.
חוסר המעש של התמ"ת בתחום הפיקוח הפיסי על מעונות היום תקף גם בסוגיה הרגישה של הכסף. בשנים האחרונות גדל תקציב מעונות היום המסובסדים באורח ניכר, והשנה הוא הגיע למיליארד שקל. התמ"ת אמור להקצות את הסכום הזה לסבסוד השהייה במעונות יום של ילדים ממשפחות חלשות, בהתאם למצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה.
בפועל, התמ"ת מחפף גם כאן. משמע, אף אחד לא באמת בודק את הצהרות של ההורים בדבר מצבם הסוציו-אקונומי, המצדיק קבלת תעריף מוזל למעון יום לילדם. בדיקה מדגמית שערך התמ"ת ב-2007, העלתה כי יש משפחות שקיבלו סבסוד שלא הגיע להן, אבל התמ"ת לא הסיק כל מסקנה מהבדיקה שלו עצמו, ולא קבע תהליכי בדיקה של הצהרות ההורים.
לא רק הורים אינם נבדקים - גם המעונות המקבלים את ילדים לטיפולם אינם נבדקים. מעונות שבהם יש עודפי ביקוש של ילדים - מקימים ועדת קבלה. הוועדה, שבה יושב נציג של התמ"ת, אמורה לקבל ילדים על פי סדר עדיפות - משמע, ילדים ממשפחות חלשות קודמים. "ברם בדיקת המסמכים של ועדות קבלה ב-2009-2010", כותב מבקר המדינה, "העלתה עשרות מקרים שבהם הוועדות קיבלו פעוטות שלא לפי סדר הקדימות הראוי".
לשונו המשפטית היבשה של מבקר המדינה לא יכולה להסתיר את האמת: הגנים המבוקשים של ויצ"ו ונעמ"ת מקבלים ילדים לפי פרוטקציה, ולא לפי קריטריון סוציו-אקונומי. מדובר ב"אפליה פסולה ופגיעה באמונו של ציבור ההורים בשירות הציבורי ובנציגיו", כותב המבקר. "ראוי היה שהאגף, באמצעות נציגיו בוועדות הקבלה, ימנע מהוועדות לעשות כן מלכתחילה".
העובדות שמתאר מבקר המדינה מאירות היטב את תלונתו על "חוסר מעש הגובל ברשלנות". השאלה היחידה היא אם המציאות הזו עומדת להשתנות עתה, בעקבות חוק הפיקוח החדש על מעונות יום, של חבר הכנסת זבולון אורלב. החוק החדש קובע סטנדרטים חדשים וקפדניים לפיקוח על מעונות היום - כל 10,000 המעונות בישראל, ולא רק ה-2,000 המוכרים - ומחייב את התמ"ת לשנות מן היסוד את היקף הפיקוח שלו, וטיב הפיקוח גם כן. לא רק מספר המעונות שבפיקוח אמור לגדול פי חמישה, אלא שהתמ"ת יצטרך מעתה לבצע גם פיקוח פדגוגי (על התכנים החינוכיים בגן), פיקוח על הכשרת צוות הגן ופיקוח בטיחותי-פיסי מוקפד הרבה יותר.
תוכניות העבודה בתמ"ת, לקראת החוק החדש, נקבו בתג מחיר שלא לא פחות מ-2.5 מיליארד שקל בשל שינוי הפיקוח - כ-2 מיליארד שקל עלות חד-פעמית של הסבת מבני הגנים והתאמתם לדרישות החוק, וכחצי מיליארד שקל עלות פיקוח שנתית שוטפת.
מדובר בעלות עצומה - כמחצית העלות של הרפורמה בבתי הספר היסודיים "אופק חדש". יש מי שחושדים במספר הזה שהוא מנופח בכוונה, וכי מדובר בניסיון אלגנטי של התמ"ת לטרפד את העברת חוק הפיקוח החדש. יש מי שרואים בכך עדות למידת הפיגור של מערך הפיקוח הנוכחי של התמ"ת על גני הילדים בישראל. בכל מקרה, אפשר לקוות כי הוויכוח על התקציב לא יהיה אבן נגף לשינוי פניו של הפיקוח על הגנים ישראל, כי לא לעד נוכל להמשיך ולהשלים עם "חוסר מעש הגובל ברשלנות".
יום שלישי, 24 במאי 2011
יום רביעי, 18 במאי 2011
שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות פי 5 - מסקנות מבקר המדינה דו"ח שנתי 61ב
מאי 2011 - ב
פרק טיפול מרובה תרופות לקשישים מדו"ח ביקורת 61ב (פורסם במאי 2011) חשף מבקר המדינה כי הרופאים בקופת חולים כללית "מתפרעים" משיקולים תמוהים במתן 8 תרופות או יותר לקשישים.
שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות
בחודשים ינואר-יוני 2010, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול הרפואי בקשישים הנוטלים תרופות רבות - שמונה תרופות או יותר. משרד מבקר המדינה בחן את שיעור הצריכה של שמונה תרופות או יותר (תרופות כרוניות ללא תרופות למצבי חולי חריפים) בקרב המבוטחים מעל גיל 75 לפי נתוני הקופות שהועברו אליו: בעוד שבמאוחדת רק 7.3% מן הקשישים מעל לגיל 75 צורכים שמונה תרופות או יותר, הרי שבכללית 34.3% מן הקשישים צורכים שמונה תרופות או יותר - פי כחמישה. פער זה מחייב המשך חקירה מעמיקה. אין זה סביר שהוא תוצאה של פערים חברתיים-כלכליים או פערי פריפריה מול מרכז. גם אם באלה טמון הסבר מסוים להבדל בשונות, היא מעוררת סימני שאלה מהותיים, נוכח העובדה שהפערים יכולים להצביע על שימוש יָתר או חָסר בתרופות. מתעורר אפוא חשש שהטיפול בקופות אינו מיטבי.
משרד הבריאות מפקיר קשישים לטיפול תרופתי פסיכיאטרי
קופות חולים ומוסדות סיעודיית, בתי אבות וכדומה מלעיטות קשישים בסמים פסיכיאטריים שונים לרבות משפחת הבנזודיאזפינים (נוגדי חרדה כגון קלונקס) על מנת שיהיו נוחים לטיפול. כתוצאה מהטיפול התרופתי הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות ופיסיות כגון יכולת חשיבה, דיבור, הליכה ועוד.
הרופאים הפסיכיאטריים במוסדות הסיעודיים "מתפרעים" במתן סמים פסיכיאטרים ואין מפקח.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות יבדוק בכל הקופות אצל קשישים את הצריכה של התרופות הפסיכוטרופיות בכלל, ואת צריכת הבנזודיאזפינים בפרט. ראוי שהמשרד יבחן את הצריכה בארץ לעומת מדינות מתקדמות בעולם, ואם יתברר לו שבארץ יש צריכת יתר, יהיה עליו לגבש המלצות טיפוליות לצמצומה.
קישורים:
פרק טיפול מרובה תרופות לקשישים מדו"ח ביקורת 61ב (פורסם במאי 2011) חשף מבקר המדינה כי הרופאים בקופת חולים כללית "מתפרעים" משיקולים תמוהים במתן 8 תרופות או יותר לקשישים.שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות
בחודשים ינואר-יוני 2010, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול הרפואי בקשישים הנוטלים תרופות רבות - שמונה תרופות או יותר. משרד מבקר המדינה בחן את שיעור הצריכה של שמונה תרופות או יותר (תרופות כרוניות ללא תרופות למצבי חולי חריפים) בקרב המבוטחים מעל גיל 75 לפי נתוני הקופות שהועברו אליו: בעוד שבמאוחדת רק 7.3% מן הקשישים מעל לגיל 75 צורכים שמונה תרופות או יותר, הרי שבכללית 34.3% מן הקשישים צורכים שמונה תרופות או יותר - פי כחמישה. פער זה מחייב המשך חקירה מעמיקה. אין זה סביר שהוא תוצאה של פערים חברתיים-כלכליים או פערי פריפריה מול מרכז. גם אם באלה טמון הסבר מסוים להבדל בשונות, היא מעוררת סימני שאלה מהותיים, נוכח העובדה שהפערים יכולים להצביע על שימוש יָתר או חָסר בתרופות. מתעורר אפוא חשש שהטיפול בקופות אינו מיטבי.
משרד הבריאות מפקיר קשישים לטיפול תרופתי פסיכיאטרי
קופות חולים ומוסדות סיעודיית, בתי אבות וכדומה מלעיטות קשישים בסמים פסיכיאטריים שונים לרבות משפחת הבנזודיאזפינים (נוגדי חרדה כגון קלונקס) על מנת שיהיו נוחים לטיפול. כתוצאה מהטיפול התרופתי הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות ופיסיות כגון יכולת חשיבה, דיבור, הליכה ועוד.
הרופאים הפסיכיאטריים במוסדות הסיעודיים "מתפרעים" במתן סמים פסיכיאטרים ואין מפקח.
רופאים מומחים שמשרד מבקר המדינה נועץ בהם, מסרו כי בנזודיאזפינים כלולים ברשימת התרופות שרצוי מאוד להימנע לתִתן לקשישים. במחקרים שנעשו בארה"ב על ידי שירותי בריאות המטמיעים אי-שימוש בבנזודיאזפינים התברר כי שיעור השימוש בהם פוחת מדי שנה.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות יבדוק בכל הקופות אצל קשישים את הצריכה של התרופות הפסיכוטרופיות בכלל, ואת צריכת הבנזודיאזפינים בפרט. ראוי שהמשרד יבחן את הצריכה בארץ לעומת מדינות מתקדמות בעולם, ואם יתברר לו שבארץ יש צריכת יתר, יהיה עליו לגבש המלצות טיפוליות לצמצומה.
קישורים:
- קופת חולים מאוחדת - הטיפול הקטלני של ד"ר ולדימיר צ'יסטיק - טיפול בנוגד דיכאון "פלא" פבוקסיל - וקריסתה הנפשית והפיסית של מטופלת בת 60 - אישה כבת 60 הגיעה לביקור לד"ר ולדימיר צ'יסטיק מומחה לנוירולוגיה מספר רופא 25317 , מספר רופא מומחה 16598. האישה נפלה ברחוב ונחבלה בראש, בתמימותה באה אל צ'יסטיק מאחר ולא חשה בטוב מספר ימים לאחר התאונה. צ'יסטיק מחייך ונחמד לוחץ את יד המטופל בסוף כל ביקור...
- קופת חולים מאוחדת - פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור - טיפול בהלידול לאשה הסובלת מבעיית זיכרון ותנועה
- האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים? - אפריל 2010 - ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית - ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה...
- הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
יום שבת, 14 במאי 2011
יום ראשון, 8 במאי 2011
הירשם ל-
רשומות (Atom)