יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

היזהרו מתיוגים פסיכיאטריים - מלבד הרס וחורבן אין בהם מאומה - הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר

טרם הבדיקה רשם דברי סלף ותרעלה נגד בנה של המטופלת בנוכחותה. אוסף של הבלים ודברי בלע בתעודת רופא שכתב הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך תייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה.
.
מרץ 2006 - מדובר בבדיקת אישה גמלאית, כבת 60 עם בעיות בזיכרון, אשר הובאה ע"י בעלה אל הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר מספר רופא: 14294, מ.ר. מומחה 8118, על מנת שימליץ על מינוי אפוטרופוס.
האשה טובה, תמימה והגונה, מעולם לא פגעה באיש, בעלת השכלה גבוהה. כל ימיה עבדה, גידלה שלשה ילדים.
סדר יומה קבוע, יוצאת בבוקר עם בד"כ עם בנה לקניון, או בית קפה, שהייה הכוללת שיחה, והליכה. מנוחת צהריים, ואחר הצהריים לעתים יוצאת עם בנה. אישה נוחה נעימה לשיחה, ומנומסת.
.
ציטוטים ונקודות מתעודת הרופא שהנפיק הפסיכיאטר ד"ר חבר על האישה הנבדקת.

היתה בדיקה או לא היתה - הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רושם בתעודת הרופא: " אני הח"מ, מעיד ומאשר בזאת, כי בדקתי את הגברת ... ת.ז ... ", אך בפיסקה "בבדיקה", רשם הפסיכיאטר: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית".
לא ברור אם נעשתה בדיקה ומאיזה סוג.
.
הפניה לבדיקה מלשכת הרווחה בת ים - הפסיכיאטר רשם: "הבדיקה נערכה לפי בקשת בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים".
.
מדברים על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה - הפסיכיאטר כתב: "הבן פנה ... הבן מתנגד למינוי אפוטרופוס ומעוניין להמשיך להחזיק בייפוי כח שיש לו ..." . דוקטור חבר כתב דברים מסולפים על בנה של הנבדקת מבלי לקבל התייחסותו או דעתו. הנבדקת הנה אם מסורה האוהבת את בניה ודואגת להם.
ע"פ דברי הפתיחה נראה כי לדוקטור חבר אין כל מידע, או מושג כלשהו על הזוגיות בין הבעל לאשתו, תביעה של האישה נגד בעלה בבית משפט על רכוש, אלימות של הבעל לאשתו בעבר הרחוק, ועוד..

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.

.
"בדיקה" - הפסיכיאטר כתב: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית, אך ניתן להסתמך על בדיקה שבוצעה לפני כ-4 חודשים ...". בבדיקה זאת שבוצעה כ- 4 חודשים קודם לכן הביעה הנבדקת דעתה כי היא לא מסכימה למינוי אפוטרופוס.
.
אבחון: הפסיכיאטר איתן חנר כתב מה שנרשם בבדיקה לפני ארבעה חודשים: "להערכתי מדובר בדמנטיה עם הפרעה דלוזיונלית, DEMENTIA WITH DELUSIONAL DIS"
.
תיוגים דמיוניים - השתלחות חסרת רסן: הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי ... צועקת ... בוחן מציאות לקוי ... חסרת תובנה ... שיפוט לקוי ... אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים ... אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות ... מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
.
טיפול קלוקל - חסר תועלת ומזיק - הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי ... במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה ... להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

בנה של הנבדקת שלא נכח בבדיקה היה נפגש עם אימו מידי יום, התנהגותה מופתית, מדברת לעניין, אשת חיל, לטענתו אם הייתה נשלחת למוסד סגור עם השגחה היתה נהרסת.
הנבדקת הביעה דעתה כ- 4 חודשים קודם לכן כי אינה מעוניינת באפוטרופוס.
הנבדקת שוחחה עם גורם רשמי חודש לאחר הבדיקה אצל איתן חבר ודיברה לעניין.
לא ברור כיצד הגיע הפסיכיאטר איתן חבר לדרכי טיפול כל כך מרחיקי לכת בנוגע לזכויות הנבדקת חירותה, וכבודה.
.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר לא ביצע בדיקה פורמלית לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר הסתמך על חוות דעת רפואית שבה הנבדקת התנגדה למינוי אפוטרופוס
לשון הרע ודברי הבל - במרפאתו של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר ברחוב אוסישקין 60 בת"א נאמרו דברי סלף על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה, ללא נוכחותו של בנה.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לנבדקת סם ריספרדל.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר המליץ למנות אפוטרופוס בגוף וברכוש לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר תייג את הנבדקת כחסרת תובנה, שיפוט לקוי, בוחן מציאות לקוי.
התיוגים הדימיוניים של הפסיכיאטר איתן חבר פגעו בשמה הטוב של הנבדקת והסבו לה נזקים נפשיים קשים.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר העלה באופן רציני את עניין העברת הנבדקת למוסד תשושי נפש עם השגחה.
נראה כי לפסיכיאטר איתן חבר לא היה שום רקע על מערכת היחסים של בני הזוג שהיו במרפאתו.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר התעכב שלשה ימים מיום הבדיקה, עד לחתימה על תעודת הרופא שלו, הפסיכיאטר לא פרט מדוע השתהה בחתימה על תעודת הרופא שלו.
כל התיאורים והתיוגים הסובייקטיבים ללא בדיקה פורמלית של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר, הופרכו ע"י בנה של החסויה אשר היה נפגש ומשוחח עימה מידי יום ומכיר אותה היטב.

תופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.

תאריכים: הבדיקה נערכה ב- 19.03.2006 במרפאת הפסיכיאטר איתן חבר, אולם הפסיכיאטר חתם על תעודת הרופא כעבור שלשה ימים ב- 22.03.2006.

קישורים:
.
תגים: פסיכיאטריה, דוקטור איתן חבר , כתובת: מבוא הכנרות 27, כוכב יאיר. מרפאה: רחוב אוסישקין 60 תל אביב (ת"א)
תעודת רופא, ראיה, בית משפט. מוסד סיעוד, מוסד פסיכיאטרי, בית חולים לחולי נפש, תרופות פסיכיאטריות.
אגף הרווחה בת ים, לשכת הרווחה בת ים, מינהל שירותי הרווחה בת ים, עיריית בת ים, פקידת הסעד לסדרי דין שירה שביט אורגד, עובדת סוציאלית נעמי הלימי, תיוג, עלילה.

יום שני, 13 בספטמבר 2010

הגטו של הילדים האתיופים

הכתבה הגטו של הילדים האתיופים , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , 13.09.2010

בוקר טוב אליהו: השבוע "התברר" שהפרדת התלמידים ממוצא אתיופי פגעה בהישגיהם. אבל הכתובת היתה על הקיר מאז מבצע משה: במקום לסייע לעולים, רשויות הקליטה עזרו לעצמן

מה שצפוי היה לקרות - קרה, מה שזרעו - קצרו, ומה שהתריעו חוקרים - התגשם. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם אתמול בנושא השתלבות התלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך, קובע כי אי-פיזור התלמידים פוגע בהישגיהם. מהנתונים עולה כי רק 40% מהם (לעומת כ-60% מכלל התלמידים) עברו את הבחינות בהצלחה, ורק כ-29% (לא פורסמו נתונים השוואתיים) זכאים לתעודת בגרות שתאפשר להם להמשיך בלימודים אקדמיים.

למי שמופתע מהחדשות המרעישות, נאמר שאין בהן דבר שלא היה ידוע כבר מאז העלייה מאתיופיה. מדיניות הקליטה היתה כישלון ידוע מראש. המדיניות, שנוסחה להפליא במונחים של "שילוב בחברה", פעלה באופן מושלם להפרדה ולמידור של העולים: של הילדים, של בני הנוער ושל כלל המשפחות.

מרגע שמדיניות הקליטה סיווגה את העולים מאתיופיה כקבוצה הומוגנית נזקקת שיש לטפל בה במרוכז ובאופן מקיף על ידי שלל רשויות שלטוניות, נגזר עתידה של הקהילה לשוליות חברתית ונחסמו סיכויי הצלחתם של ילדיה במערכת החינוך.

מרגע נחיתת העולים הראשונים, במבצע משה בשנות ה-80, במבצע שלמה בשנות ה-90 ובמבצעים ללא שם עד עצם ימינו - הם הופנו ומופנים באופן גורף למרכזי קליטה. במרכזים אלו הם "טופלו" (ו"מטופלים" עדיין) במשך כמה שנים על ידי עובדי סוכנות, משרד הקליטה, משרד הרווחה, משרד החינוך, הג'וינט ובוודאי עוד אלו ארגונים.

ה"טיפול" הזה הצמיח את שליטת הפקידים במשאבים שהיו יכולים להגיע ישירות לידי העולים. וכך, במקום לקבל את סכומי הכסף הגדולים שהוקצו לקליטה, לקנות בהם דירה, להתערות ביישוב קבע, לשלב את הילדים בקרב ילדי הוותיקים ולהשתלב בשוק העבודה מיד עם הגיעם לארץ, הועברו המשאבים בעסקת הקליטה הסיבובית לתחזוק המרכזים, להקמת כיתות נפרדות מיוחדות לעולים, לפרויקטים "חברתיים" ולהעסקת גדודי פקידים.

העסקה הזו עובדת היטב עבור גורמי הקליטה עד היום. כך הם מגייסים סכומים נאים מיהדות העולם: למשל, מביאים אוטובוסים עמוסי יהודים חמי לב למרכזי קליטה, לחזות במבצעים ה"מדהימים" לקליטת העולים - המסכנים הנזקקים והפרימיטיביים - ובטיפול המסור בהם לצורך הכנתם לחיים בארץ.

את הילדים שלחו לכיתות קלט נפרדות, כדי "לסייע" בהשתלבותם בלימודים, וכך מימנו בנדיבות את מערכת החינוך הממלכתית-דתית (שאליה חויבו ילדי העולים ללכת). גם פנימיות, של עליית הנוער ואחרות, שנמצאות זה ארבעה עשורים בסכנת סגירה, יצאו נשכרות: בני ובנות הנוער מעולי אתיופיה נשלחו במרוכז לפנימיות ומרביתם רוכזו בכיתות החלשות ובחינוך ה"טכנולוגי" הנחשל. הפנימיות התמלאו ושרדו, והצעירות והצעירים מאתיופיה נותבו לשולי שוק העבודה, מערכת החינוך והחברה בכלל.

לא פחות חמורה היא הסטיגמטיזציה שצמחה. את ההמחשה לה קיבלנו בדבריו של דני דנון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד: "היחס אליהם כאל מוקצה מבטיח שהם תמיד יהיו בתחתית הטבלה בחברה הישראלית. אם לא נקום ונטפל בבעיה עכשיו, בעוד עשר שנים נתעורר אל תוך חלום בלהות".

אלא שלא היחס אל העולים כאל "מוקצה" היא הבעיה אלא הגטואיזציה שלהם על ידי מוסדות השלטון. עצם הדיבור על העולים כ"מוקצה" הוא תולדת מדיניות זו. זוהי הסטיגמה שחלחלה לראשו של ח"כ דנון ולראשם של רבים אחרים. "לקום ולטפל בבעיה" פירושו עוד מאותה מדיניות הפרדה, עוד משאבים לעוד פקידים, לחינוך הממ"ד ולפרויקטים.

מדיניות שילוב של עולים אמיתית, פירושה העברת משאבים ישירות לידי העולים, ללא תיווך וללא חסות עליהם. לו רצו ראשי הארגונים והמשרדים העוסקים בקליטת עולי אתיופיה באמת בהשתלבותם, היו סוגרים את מרכזי הקליטה וכיתות הקלט למיניהן.

יתר על כן, גם כעת ועל אף דלות ההישגים, יכולים עדיין מרביתם להשיג השכלה אקדמית גם ללא תעודת בגרות. האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לכל המעוניין/ת בהשכלה גבוהה ללמוד ללא תנאי קדם. רבים, שאינם מעולי אתיופיה, עושים זאת ומצליחים להשיג תואר אקדמי מוכר וראוי.

תנו להם, ולא לארגונים ה"מטפלים" את הכסף ללימודים (שאין להם בגלל מדיניותכם) - והם יוכיחו שאינם זקוקים לחסותכם.

קישורים:

יום שישי, 6 באוגוסט 2010

עיריית בת ים ומשרד החינוך מטייחים מחדלים בבית ספר "אורות התורה"

הכתבה ההורים טוענים: המורה לא אישר לצאת לשירותים, הבן עשה במכנסיים , ליעד גרינבוים | 5/8/2010 , nrg

תלמיד כיתה ב' בבית הספר "אורות התורה" נאלץ לעשות את צרכיו בבגדיו כי לא קיבל אישור לצאת לשירותים. ההורים התלוננו והבן סולק מבית הספר. העירייה: ההורים האחרים מרוצים

הורים לתלמיד בכיתה ב' בבית הספר הממלכתי-תורני "אורות התורה" בבת ים טוענים, כי בשנת הלימודים האחרונה הושפל בנם על ידי מחנך הכיתה ונאסר עליו לצאת לשירותים למרות מחלתו. ההורים מפנים אצבע מאשימה כלפי הנהלת בית הספר, שלטענתם מתייחסת אליהם בעוינות.

"במהלך שנת הלימודים הגיע לבית הספר מחנך חדש", מספר י', אביו של התלמיד, "בהנהלה טענו שמדובר בעילוי, אבל מהר מאוד הבנו שייתכן שהוא מוצלח מבחינת רמתו התורנית, אך הוא אינו מחנך ראוי".

"במהלך החודשים האחרונים של שנת הלימודים אותו מחנך השפיל את בני מול כל התלמידים האחרים בכיתה מספר רב של פעמים. הורים אחרים מספרים לנו שאותו מחנך מדבר באגרסיביות לילדים ואפילו להורים עצמם, לא נותן להם לעלות בעיות ומתייחס אליהם בזלזול".

לדברי י', נקודת השבירה מבחינתו הגיעה כאשר הבן חזר הביתה מהלימודים בוכה ומושפל. "בני סובל משלפוחית שתן רגיזה", מספר י', "ועל כן לפעמים צריך לצאת לשירותים במהלך שיעור. אותו מחנך סירב לאשר לבני לצאת מהכיתה כאשר הוא ביקש, ובשל כך בני עשה את צרכיו במכנסיים, כאשר כל התלמידים רואים".

"אי אפשר להסביר בכלל כמה זה משפיל עבור ילד קטן, זו טראומה שכנראה לא תעבור. האירוע הזה חזר על עצמו מספר פעמים, עד אשר פנינו למנהל בית הספר עם אישורים אשר מעידים על הבעיה של בני".

איך מנהל בית הספר הגיב?

"מנהל בית הספר אמר שידבר עם המחנך, אך בפועל שום דבר לא השתנה. מנהל בית הספר עושה רושם של איש נעים הליכות, אך בפועל הוא נותן הוראות מפורשות למורים לא לתת לילדים לצאת להתפנות מסיבה כזאת או אחרת".

"התלמיד מסיים את לימודיו"

לטענת האם, מ', מחנך אחר בשכבה אשר שמע את תלונותיהם של ההורים, אמר כי מהרגע שהכניסו את בנם לבית ספר "אורות התורה" אסור להם להתערב בחינוך שניתן לבנם. בכך לא הסתיימה הפרשה.

שבועיים לפני תום שנת הלימודים, טוענים ההורים, סולק בנם מבית הספר בבושת פנים. י' מספר: "התקשרה מזכירת בית הספר לרעייתי, ואמרה לה שנתבקשה להקריא לנו נוסח שהכתיב לה המנהל והוא: 'כפי שסוכם בשיחה בינינו, התלמיד מסיים את לימודיו בבית הספר בסוף השנה' .כול מה שביקשנו היה לטפל ולפתור את הבעיות על הצד הטוב, ובמקום לטפל במחנך ולערוך דיון משותף, בחרו לנקוט בשיטת ההשתקה ופשוט להעיף אותנו".

השבוע סיפרה לנו א', אשר בנה למד בבית הספר בשנים קודמות, כי גם הם זכו ליחס מזלזל ופוגעני מצד המנהל.

תגובת משרד החינוך: "מנהל בית הספר והמורה מכחישים מכל וכל את הטענות כנגדם. יצוין כי במשרד החינוך לא התקבלו עוד טענות כלפי המורה. המפקחת על בית הספר מטעם משרד החינוך תמשיך לבדוק את הנושא".

תגובת עיריית בת ים: "מערכת החינוך שמה בראש סדר העדיפויות שלה את טובת הילד על כל המשתמע מכך. המקרה המדובר מתייחס למקרה נקודתי אשר ניתן לו מענה ראוי ומיטבי במסגרת בית הספר תוך עירוב כל הגורמים הרלוונטיים. נדגיש, עבודתו המסורה של המורה באה לידי ביטוי בשביעות רצונם של כל הורי הכיתה במכתב שנשלח בסיום השנה למנהל בית הספר ונמסר למערכת העיתון".

יום ראשון, 13 ביוני 2010

עיריית ראשון לציון - אפליה ילדים יוצאי אתיופיה בגני ילדים

הכתבה "גן שחור, גן לבן" , נתיב נחמני , מעריב, 11.06.2010

למרות ההבטחות: בראשון לציון עדיין פועלים גני ילדים לאתיופים בלבד. בשלושה גני ילדים בראשון לציון משובצים רק ילדים אתיופים. לפני שנה העירייה הבטיחה שינוי, אבל בדיקת מעריב חושפת: האפליה נמשכת. העירייה: "זה לא תלוי בנו"

קשה להאמין אבל בישראל של 2010, בעיר הרביעית בגודלה במדינה, פועלים גני ילדים המיועדים לאתיופים בלבד. כבר לפני שנה חשף מעריב את התופעה המקוממת, אבל מאז - למרות הבטחות העירייה שהנושא יטופל - לא חל שום שינוי. "הגנים ברמת אליהו נראים כאילו נגזרו מאדיס אבבה", סיפרה חברת המועצה הבטם מקונן, "אבל שלושה רחובות משם, תמצאו גנים בהם כל הילדים 'לבנים' "

למאמר המלא הקלק על התמונה

קישורים:

יום שני, 31 במאי 2010

עיריית ראש העין - חינוך עצמאי בית יעקב - אתיופים? לא בבית ספרנו

הכתבה אתיופים? לא בבית ספרנו , ישראל היום , ליאת עזר , מאי 2010

תלמידת כיתה ב' מראש העין יושבת בבית 8 חודשים • הסיבה: ביה"ס החרדי "בית יעקב" מסרב לקבלה • האם: "אם צבע העור שלנו היה שונה היא היתה מתקבלת"
.

.
ש' ואמה. "אני כבר רוצה ללמוד ולהיות עם ילדות בגיל שלי" | צילום: יהושע יוסף
בזמן שחברותיה של ש', תלמידת כיתה ב' מראש העין, הולכות מדי בוקר לבית הספר, היא יושבת בבית יחד עם אמה ואחיה הקטנים כבר שמונה חודשים. הסיבה: בית הספר החרדי "בית יעקב" לבנות בעיר מסרב, ככל הנראה, לקבל אותה לשורותיו. להוציא תלמידה אחת בת העדה שמשמשת "עלה התאנה" בתוך יותר מ־250 הבנות הלומדות בבית הספר, מסרבת המנהלת גיטה וייס בכל תוקף לקבל תלמידה נוספת לספסל הלימודים.

ש' התחילה אשתקד את כיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "אוהל שרה" שבראש העין, אך אמה רצתה שתעבור לבית הספר החרדי בעיר. העירייה, כך טוענת אמה של הילדה, הבטיחה שאם היא תמשיך ללמוד כרגיל ותסיים את השנה, תשובץ בבית הספר החרדי "בית יעקב", לבקשתה. אולם, השנה עוד מעט מסתיימת וש' עדיין יושבת בבית ולא לומדת בשל התעקשות בית הספר והאם, שמסרבת לשלוח אותה לבית ספר אחר.

לאחרונה זומנה האם אל משטרת ראש העין, לאחר שהרשות המקומית החליטה להפעיל את סמכותה באמצעות קצין ביקור סדיר כדי לאלץ את הילדה לשוב ללימודים.

אמה של ש' עלתה לפני כשבע שנים לישראל היא מגדלת שמונה ילדים בכוחות עצמה לאחר שהתגרשה לפני כשנתיים מבעלה. "אין לי ספק שאם לא היינו אתיופים, וצבע העור של הילדה שלי לא היה שחור – בית הספר היה מקבל אותנו. העירייה הבטיחה לנו בשנה שעברה שהיא תתחיל ללמוד השנה ב"בית יעקב", אבל אנחנו מרגישים שעבדו עלינו. למה? כי אנחנו אתיופים? כי אנחנו לא מבינים? מה אנחנו מבקשים כבר? ללמוד בחינוך חרדי? במקום להעריך את זה - מענישים את הילדה".

האם קבלה גם על מצבה הכלכלי הקשה בבית, "העירייה לא מוכנה לעזור לנו, לא עם הילדה, ולא עם המצב הכלכלי הקשה בבית. בא לי פשוט למות. אני בסוף אתאבד. אני לא רואה פתרון אחר לסיים את הסבל הזה. אני לא רואה שום תקווה. לאף אחד לא אכפת ממני. אני קמה בבוקר, חושבת מאיפה לחסוך ואיפה להילחם כדי שהילדים שלי יהיו מאושרים. לפעמים אני הולכת לישון רעבה, כי הבחירה היא או לחם לילדים או לי. בעיריה רק מבטיחים ומדברים ולא עוזרים".

ש' שלא מבינה עדיין על מה כל המהומה אמרה: "אני כבר רוצה ללמוד. להיות עם ילדות בגיל שלי. נמאס לי לשבת בבית. אמא קונה לי חוברות ואנחנו עושות אותן כל יום אבל אני רוצה כבר שהמנהלת תקבל אותי לכיתה ב' בבית הספר החרדי. למה מכריחים אותי ללכת לבית ספר שאני לא רוצה?".

יוסי דמארי, שנרתם לעזרת המשפחה בהליכים הפרוצדורליים, הוסיף: "זה אבסורד שילדה יושבת בבית ללא שום הסדר ובלי שום פתרון. בית הספר פשוט לא רוצה אותה, וכולנו יודעים שזה ממניעים גזעניים. איפה מערכת החינוך? איפה משרד החינוך? מה שהולך פה, זו אפלייה נוראית, התעלמות מהילדה קטנה. כאילו הם אזרחים סוג ד'".

הניסיונות להשיג את תגובתה של מנהלת בית הספר "בית יעקב" לא צלחו וטענת המנהלת היתה: "אני עסוקה בישיבות".

לי ליבר, דוברת עיריית ראש העין, מסרה בתגובה כי העירייה התערבה אולם נסיונות אלה לא צלחו. בעירייה העבירו ביקורת על האם וטענו: "העובדה שהילדה אינה מגיעה באופן סדיר לבית ספר, מהווה עבירה על החוק, לכן, המקרה הועבר לטיפול התביעה העירונית כמתחייב על פי חוק".

ממשרד החינוך נמסר כי העירייה אחראית לשיבוץ תלמידים. "בית הספר אינו ציבורי אלא שייך לרשת 'החינוך העצמאי' - בבעלות פרטית. יודגש כי נמצאה לתלמידה מסגרת חרדית מתאימה, אך האם עומדת בסירובה ומבקשת שבתה תתקבל אך ורק לבית יעקב".