מפעל הזנת הג'אנק פוד של משרד החינוך

בדיקה: מה מסתתר במזון שאוכלים הילדים שלנו?   - בימינו, את רוב הארוחות ביום מקבלים הילדים בבית הספר ובגנים, מה שהופך את הערכים התזונתיים לחשובים כמעט באותה מידה כמו הערכים החינוכיים. אלא שמבדיקת חדשות 2, בה נדגמו מנות קייטרינג מכל הארץ עולה כי הקשר בין התצרוכת המומלצת של משרדי הבריאות והחינוך, לבין האוכל המוגש בפועל - מקרי בהחלט
חיים ריבלין | חדשות 2 | פורסם 04/11/13 21:22

רבים מילדי ישראל אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם, הארוחה המרכזית ביום, במפעלי המזון של בתי הספר או בצהרונים אליהם הם הולכים אחרי שעות הלימודים. אלא שהצצה לעולם הקייטרינג מגלה כי המנות שיאכלו הילדים בסביבות שעות הצהריים, הוכנו שעות רבות קודם לכן.

אך הבעיה עמוקה יותר מהטריות של מזון הילדים - השאלה האמיתית היא מה מסתתר בתוך המגשיות הכסופות שמספקות חברות הקייטרינג, ואת התשובה אפשר למצוא כבר במחיר הארוחות. מהצעת מחיר של אחת מחברות הקייטרינג עולה כי ארוחה מלאה עולה 13 שקלים בלבד. נסו להיזכר מתי אתם אכלתם לאחרונה ארוחה בסכום כזה, אפילו אם ארוחה מסובסדת במקום העבודה שלכם.

ומה הסיבה למחיר הנמוך כל כך? התשובה נמצאת באיכות המוצרים. משיחה טלפונית עם מפעל לעיבוד בשר עלה כי חומרי הגלם הבשריים נמכרים לחברות הקייטרינג במחיר של 20-30 שקלים לקילו. "אין דבר כזה, בשני שקלים ל-100 גרם אי אפשר לקרוא לזה בשר או עוף", מחה השף חיים כהן. "לא יכול להיות, אין דבר כזה. יש שם התערבות חריגה של התעשייה".



חברות הקייטרינג: "תמורת 2-3 ₪ תקבלו יותר מוצרים אמיתיים"

כנראה שגם בחברות הקייטרינג לא ממש מרגישים בנוח עם המנות שהם מספקים, וממליצים לקונים לשדרג את המנות: "תמורת עוד 2-3 שקלים תקבלו ארוחה משודרגת שיש בה פחות מוצרים מעובדים ויותר מוצרים אמיתיים", הסביר בפתיחות מנהל המכירות של אחת החברות.

אם כבר מוותרים על האיכות בשביל המחיר, לפחות נרצה להאמין שהמזון שמסופק לילדים עונה על הדרישות התזונתיות הבסיסיות שקבע משרד הבריאות. כדי לבדוק את הנושא לקחנו מנות מזון מחמישה ספקי קייטרינג שונים ברחבי הארץ למעבדה, שם בדקנו האם המנות הבשריות מכילות את כמות החלבון הנדרשת, ואת כמויות השומנים, הפחמימות, והנתרן המותרות.

הממצאים צריכים להדאיג כל הורה. במנה של קייטרינג "בית מוריה" מבאר שבע למשל, השניצל שמוגש לילדים מכיל רק 16.5 גרם חלבון כשהתקן מחייב לפחות 20 גרם לכל 100 גרם מוצר. מה שמצאנו הרבה במה שאמורה להיות מנת חלבון אלו פחמימות: 14.6 גרם ל-100 גרם שניצל. נתונים דומים נמצאו גם בקציצות של חברת "מבושלת" מבאר יעקב, שם המנה הכילה רק 10 גרם חלבון.

בארוחה אחת - כמות הנתרן המקסימלית המותרת ביום

בארוחות של חברת "לאנץ' טיים" מפתח תקווה ושל הקייטרינג הירושלמי של אייל גור נמצאו כמויות נתרן השוות כמעט לתצרוכת היומית המקסימלית לילדים. "הילדים בגילאים שאנחנו מדברים עליהם יכולים לצרוך עד 1,900 מיליגרם נתרן ליום", הסבירה רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט. "מהבדיקה עולה שרק בארוחת הצהריים הם אוכלים כ-1,600 מיליגרם, שהם כמעט כל הכמות המותרת".



כמויות גדולות של נתרן ושומן רווי
צילום׃ חדשות 2

"נתרן למעשה גורם לעלייה בלחץ הדם, ליתר לחץ דם ועלול לגרום למחלות לב, מחלות כלי דם, ומחלות כליות", הוסיף פרופ׳ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "זה הרגל שקשה מאוד לשנות כי אנחנו מתרגלים לטעם המלוח. זה סוג של התמכרות למעשה".

מי אחראי לפקח על ארוחות הילדים?

ולא רק הנתרן עלול לגרום למחלות עתידיות, אלא גם אחוזי השומן הרווי הגבוהים - בארוחת הצהריים של חברת "גורמה" הירושלמית לדוגמא, אחוז השומן הרווי מהארוחה כולה עמד על 20% - כפול מהמותר. "בכל הגנים ללא יוצא מן הכלל כמות שומן הרווי הייתה גבוהה מההמלצה, מה שאומר שמשתמשים בשמן שהוא לא מספיק איכותי ובוודאי מזיק לבריאות", הסבירה הדיאטנית רקפת אריאלי.

משרד הבריאות הוא שקבע מה צריכה להכיל כל מנה המוגשת לילדים, אבל הוא מפקח רק על התנאים התברואתיים אצל ספקי המזון. מי שאמור לפקח על ההרכב התזונתי הוא משרד החינוך, שהטיל את המשימה על קרן רש"י, ששכרה מצידה חברה חיצונית לביצוע המשימה.

"קרן רש"י מתנהלת בחוסר שקיפות", טענה שגית צור, בעלת צהרון לשעבר. "הם אומרים שהם מבצעים בדיקות שמנים ומלחים, אבל בפועל מעולם לא ראינו תוצאות של בדיקות כאלה, ולפי הטעם של האוכל לא נראה לי שמבצעים בדיקות כאלה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מקיים בדיקות שוטפות במטבחים וכן בדיקות מעבדה, כמו גם פרסום מכרז ליועץ מומחה לתכנית ההזנה. המשרד ישמח לקבל לידיו את תוצאות הבדיקה שהוצגה - ויפעל בהתאם מול הספקים".

מחברת הקייטרינג "לאנץ' טיים" נמסר בתגובה: "אנחנו מספקים מזון תחת תנאים, נהלים ופיקוח קפדני. ערכנו בדיקה לאותן קציצות לפני כשבוע ומצאנו שכמויות השומן לסוגיו נמוכות מהממצאים שהוצגו".

מחברת הקייטרינג "אייל גור" נמסר בתגובה: "נתוני הבדיקות שהוצגו אינם מדויקים ומתייחסים למנה כולה ולא למרכיביה, ובכל מקרה הממצאים דווקא עומדים בהמלצות משרד הבריאות. לעניין הנתרן - ארוחת הצהריים היא הארוחה העיקרית ולכן כוללת נתח נתרן ניכר מהתצרוכת היומית. כל הליקויים בבדיקת משרד הבריאות כבר תוקנו".

מחברת הקיטרינג "בית מוריה" נמסר בתגובה: "אנו עובדים מול העמותה לתפנית בחינוך והכל מתנהל על פי המפרט והדרישות שלהם".

מקייטרינג "מבושלת" נמסר בתגובה: "החברה פועלת בהקפדה, פיקוח חיצוני ובדיקות מעבדה שוטפות. חלק קטן מהארוחות נרכש מחברות מוכרות אחרות ואנו פנינו אליהן לתיקון דחוף במוצר שסקרתם".

מקייטרינג "גורמה" נמסר בתגובה: "כל אלפי המנות שאנו מספקים נבדקות ומפוקחות על ידי קרן רש"י ועמותת תפנית בחינוך".

תלונה חמורה נגד המורה מירב אלגרט מבית ספר הלל רמת גן

אוקטובר 2013 - המורה מירב אלגרט בית ספר הלל רמת גן - בין שטיפת מוח קיצונית להתקף פסיכוטי. המורה החלה להשתולל כאשר ראתה את האמא ל' של אחד מתלמידיה. מדובר באמא שלא ראתה את בנה כ- 5 שנים עקב מחדלי רשויות הרווחה. האמא ל' אשה נורמטיבית, עיתונאית, עובדת, ללא רבב. במקום לברר את רצונה של האמא החלה המורה מירב אלגרט פעלה בתוקפנות נגד האמא. להלן קטע תלונה של האמא ל' על התנהגותה הפרועה של המורה מירב אלגרט:

תחילת ציטוט

1.      התנהגות המורהמירב אלגרט, 'המחנכת' של בני א' מכיתה ו' – הדהימה וזעזעה אותי עד עמקי נשמתי. כפי שאפרט מיד - אין זה מן הראוי שתמשיך בתפקידה.

2.      לגוף העניין: המורה סירבה למסור לי מידע לגבי בני א' "והחליטה" כי יש נגדי צו הרחקה מביה"ס. כשביקשתי לראות את צו ההרחקה, החלה לצרוח באמוק "היא מקליטה אותי". לא היה ולא נברא. כאמור, לא קיים נגדי שום צו.

3.      אותה מורה, ניסתה להכניס את בני א', בכוח! לתוך רכבה הפרטי, וצעקה לבני "תרוץ, תברח, תברח". אותה מורה, שלא פגשה אותי עד היום, איננה מכירה אותי, התנהגה בצורה מכפירה ומזעזעת ממש, כאילו שקיבלה סמכויות ממשטרת ישראל או מגוף אכיפתי כלשהו, בעוד שאסור היה לה כלל להתערב. לו סברה אותה מורה, כי נעברה עבירה פלילית, שומה עליה לפנות למשטרה לקבל סעד, ובוודאי שלא לעשות דין לעצמה, ולהפריד ביני לבני. מה גם שניסיון הכנסת בני לרכבה הפרטי – פלילי ואסור.

4.      אני אימם אפוטרופוסתם הטבעית של ילדיי. אותה מורה, שהחליטה בצורה נפשעת ובניגוד לדין למנוע ממני לחבק את בני – היא בלתי ראויה.

5.      סבורני שלטובת מערכת החינוך, יהיה זה ראוי להעביר את המורה מתפקידה לאלתר. מדובר במורה שלכאורה אינה ראויה להיות מחנכת וסבורני שהמערכת תטיב לעשות אם תפעל לשם הגנה על תלמיד חסר ישע וככל שתעשה כן במהירות רבה כך יקטן הנזק.

6.      אני אימא מודאגת וכמובן שאעשה הכל, כדי שבני לא יסבול כתוצאה מהתנהגות של מורה שאינה ראויה לתפקידה.

7.      לאור כל האמור, נוכח חומרת הטענות, אני מבקשת כי תורה על מינוי מפקח חוקר שיחקור את המורה, ויבחן האם המורה ראויה להמשיך בתפקידה.

בכבוד רב,

ל'

לוטה:

החלטת השופט נפתלי שילה מאתמול 23/10/13

סוף ציטוט

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך - התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות

המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

“משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת...משרד החינוך היה מודע...בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל...המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר...אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.

בית ספר תיכון רבין כפר סבא - היועצת והמורים מוציאים שם רע לתלמידים ופוגעים בפרטיותם

תלמידים מביה"ס התיכון רבין בכפר סבא הפגינו היום במחאה על מסמך שהגיע אליהם בטעות, ובו חוות דעת של המורים על אופיים והתנהגותם של התלמידים – חוות דעת פוגעניות ומשפילות לדבריהם. אחת התלמידות בבית הספר: "אין מילים לתאר כמה שנפגעתי" , חדשות 2    | 11/03/13 



שערוריית חוות הדעת שפרסמו מורים בבית הספר התיכון רבין בכפר סבא מסרבת לדעוך. לאחר שהתלמידים קיימו היום הפגנה בכותלי בית הספר והמנהלת התנצלה באופן פומבי, גם מועצת התלמידים הארצית מגנה את המעשה וקובעת: "המעשה הוא בלתי חינוכי ביסודו". בשיחה עם חדשות 2 סיפרה אחת התלמידות בבית הספר: "אין מילים לתאר כמה נפגעתי".

"פוגע בי שמורים מרכלים על תלמידים ומדברים בשפה כזאת פוגענית על דברים שבכלל לא רלוונטיים", אומרת דניאל מיכאלי, עליה כתבו המורים כי "יש לה קטע עם בנים". חוות הדעת הפוגענית נגד מיכאלי "החלה משיחה פרטית עם היועצת". לדבריה, "חשבתי שאולי אני צריכה להיות יותר חברותית עם הבנות, כי קל לי יותר להסתדר עם הבנים בכיתה, אבל המורה לקחה את זה בצורה שלילית".

מיכאלי הוסיפה כי "מה שהמורים כתבו לא רלוונטי לטיול לפולין. חברה שלי אלרגית לדבורים, אבל לא רשמו את זה עליה. רשמו עליה שהיא שקרנית. אני לא חושבת שזה נעשה בכוונת תחילה, אבל אני כן חושבת שהמורים צריכים לקבל על הראש. אנחנו רק רוצים לקבל את הצדק שמגיע לנו. אני רוצה שזה יגיע למקומות הגבוהים ביותר, כדי שכולם יידעו מזה וילמדו מהטעויות שלהם".

מועצת התלמידים: "אחד האירועים המקוממים והמשפילים"

במועצת התלמידים הארצית הצטרפו היום למחאת התלמידים ופרסמו הודעה מיוחדת: "אנחנו מוצאים את המקרה החמור שאירע בתיכון בכפר סבא אחד האירועים המקוממים והמשפילים ביותר שעשויים לקרות לתלמיד במערכת החינוך. חשוב להדגיש שהטעות החינוכית של צוות המורים לא הייתה בשליחת המייל לתלמידים, אלא בעצם כתיבת חוות הדעת המבזות כלפיהם".

"מורים, המהווים מודל לחיקוי עבור תלמידיהם, לא יכולים להימצא מזלזלים בגסות בתלמידים מאחורי גבם. מעשה כזה הוא ביסודו בלתי חינוכי, ומצריך בדיקה שתרד לשורש העקרוני של התקלה, שטמון בצוות החינוכי. היום קיימו תלמידי תיכון אורט רבין מחאה כלפי צוות המורים ואנו כמובן תומכים במחאתם ומתייצבים מאחוריהם", כתבו.

צפו בהתנהגותה העילגת של דנה גולדנברג - יועצת בית ספר אלון בגבעתיים - טוענת שכפופה לפקידת הסעד

פשעי משרד הרווחה ומשרד החינוך - ילדים רעבים בבתי הספר כי הוריהם לא שילמו

ילדים רעבים בבתי הספר כי הוריהם לא שילמו - ינואר 2013
ילדים שהוריהם לא שילמו עבור ארוחת צהריים יושבים בכיתה כשהם רעבים וחבריהם אוכלים, כך עולה מתחקיר חדשות 2 ששודר אתמול.
זאת, על אף כי לכל ילד בישראל מגיעה ארוחת צהריים ביום לימודים ארוך על פי "מפעל ההזנה" של משרד החינוך. בחלק מהמקרים הילדים שמקבלים ארוחה חולקים במזון שלהם עם הילדים שאין להם.



עלות מפעל ההזנה מכל ילד היא 70 שקלים בלבד, ובכל זאת יש הורים שלא יכולים להרשות לעצמם סכום כזה.

הורי הילדים טוענים שאין ביכולתם לשלם את הסכומים שמבקש משרד החינוך בעבור הסעודה ביום הלימודים הארוך, ומאשימים את משרד החינוך כי הוא "מסמן" את ילדיהם כעניים ומסכנים ומותיר בהם צלקות לכל החיים. משרד החינוך מצדו רואה את העניין בחומרה ומודיע כי במסגרת מפעלי ההזנה שהוא מפעיל על פי חוק, אין למנוע מהתלמיד קבלת ארוחה חמה.

לא ברור על פי הדיווח אם הבעיה נוגעת רק לבית ספר אחד או שהיא מקיפה כמה בתי ספר.

"היום קמתי יותר מתמיד, מתבייש, מתבייש במדינה בה אני חי, מתבייש להסתכל לילדים ברחוב ולחשוב שאולי יש שם ביניהם כאלה שהם ילדים שקופים, שקופים ורעבים, אוי לנו , מה הפכנו להיות, אות קין על כול אזרח במדינה הזו, אות קין אות בושה על שאנחנו לא נלחמים. ישראל 2013 אני מתבייש להיות חלק ממך אני מתבייש להיות אזרח ישראלי, אין כאן שום דבר טוב אין כאן שום דבר אופטימי, אין כאן שום תקווה, כול יום שאתם מכינים סנדביץ לילד שלכם לבית הספר תחשבו על החבר שלו לכיתה שאין לו אוכל והוא רעב, תחשבו על עוד ילד שבמקום אחר ישב בזמן הפסקת האוכל ויצפה בבטן ריקה בחברים שלו אוכלים ואם זה לא יגרום לנו לצאת החוצה ולהשבית את המדינה, אז כנראה שאבדה התקווה כנראה שאנחנו פשוט לא ראויים למקום טוב יותר כי כולנו חלק מזה וכולנו נותנים יד לדבר הזה לפשע הזה".

יסמין לוי: "מה שקורה בין כותלי בית הספר לא נשאר שם. זה לא וגאס. הטראומות, הצלקות וההשפלה מלוות את חיינו ומעצבות את מי שאנחנו. אבל יש קו אדום, חוק יבש לגרון יבש: כל ילד חייב לקבל מנה חמה אחת יום, בלי קשר ליכולות כלכליות. אני נזכרת בימי הגימנסיה שלי, שם הייתה חבורת בנות מקובלות, כולן עם נעלי ריבוק חדשות. לכאורה, רק מותג, לא מזון. כל נערה שלא יכלה לרכוש נעליים כאלה פשוט לא נכללה בין המקובלות. זה היה שיעור מסריח, אווילי, טיפשי להחריד אבל זה מה שזה. ועדיין, התחושה שלא יכולת לקבל משהו ולראות את האין רק גרם צער.
אני יכולה רק לדמיין את המבטים של הילדים לעבר חבריהם שרצים לאכול. נמנעים מקשר עין, מעסיקים את עצמם ומתרכזים בכריכים שלהם. עד שהבטן מקרקרת".

תביעה: אורית קרובינר מנהלת בית ספר קמפוס אריסון לאומנויות הורתה להפלות ילדים ממוצא מזרחי

יוני 2012 - ענבר הירש לשעבר יועצת חינוכית בבית הספר היוקרתי, חושפת בתביעה שהגישה לבית דין לעבודה מערכת יחסים עכורה בינה לבין אורית קרובינר. לטענתה המנהלת העדיפה לקלוט תלמידים של הורים "מיוחסים", וכשהירש התעקשה להאבק בגזענות שילמה מחיר כבד. היא טוענת: קרובינר אסרה עלי לחבק ילדים בוכיים.. נהגה לגרום חמורות למרר בבכי... יחסה גבל בפלילים... התעללות נפשית... סאדיזם לשמו.

"תביעה זו באה לעולם עקב מאבקה העיקש של התובעת ענבר הירט במדיניות הגזענות של מנהלת בית הספר לאמנויות בתל אביב אורית קרובינר, אשר הורתה לענבר, ששימשה כיועצת חינוכית מסורה ומוערכת בבית הספר לאמנויות, להפלות פעם אחר פעם הורים וילדים ממוצא מזרחי מדרום העיר בעת מבחני הכניסה לבית הספר, במטרה להעדיף קבלה של ילדי הורים 'מיוחסים' מצפון העיר וממרכז תל אביב.

"סירובה המוחלט של ענבר לשתף פעולה עם מדיניות נפסדת ובלתי חוקית זו של קרובינר, והתעקשותה להיאבק בגזענות זו, עלו לה בסופו של דבר במשרתה כיועצת חינוכית, לאחר ששתי מפקחות על הייעוץ במשרד החינוך יישרו קו עם קרובינר ושיתפו פעולה במטרה לסלק אותה מתפקידה בכל מחיר". כך נפתחת תביעת הענק שהגישה השבוע הירט לבית הדין לעבודה בתל אביב נגד המנהלת, כמה מפקחים ומשרד החינוך.

התביעה חושפת מערכת יחסים עכורה בין המנהלת קרובינר לבין מורות העובדות תחתיה. הירט, שתובעת לפצותה ב־334 אלף שקל בטענה לשימוש לרעה בסמכות והפרת זכויות, טוענת כי במהלך כל התקופה שעבדה בבית הספר היוקרתי עברה התעללות נפשית ונגרמה לה עוגמת נפש.

הירט, תושבת תל אביב, נשואה ואם לשניים, היא מורה לחינוך מיוחד עם קביעות במשרד החינוך. בספטמבר 2009, לאחר שהשלימה את לימודיה לתואר שני בייעוץ חינוכי וצברה ניסיון כממלאת מקום בבית ספר יסודי ברמת אביב ג', מונתה לשמש כיועצת חינוכית בחטיבה הצעירה (כיתות א'־ג') בבית הספר לאמנויות "קמפוס אריסון".

מהתביעה, שהגישה באמצעות עו"ד רענן כרמון, עולה כי בתחילת עבודתה שררה בינה לבין המנהלת קרובינר מערכת יחסים תקינה. ואולם בשלב מסוים, "הפכה לכאורה קרובינר את עורה והחלה להלך אימים על הירט". לדבריה, הסיבה לשינוי ביחס המנהלת כלפיה הייתה סירובה לאמץ את מדיניות האפליה שהנהיגה המנהלת כלפי ילדים ממוצא מזרחי מדרום העיר.

בתביעה נכתב בהרחבה כי קרובינר הורתה להירט להפלות ילדים ממוצא מזרחי במבחני הכניסה לבית הספר, ופעלה שוב ושוב כדי לשכנע את הירט "'לעודד' אותם לפרוש בגין קושי 'להתאקלם' בבית הספר לאמנויות". הירט, שסירבה לשתף פעולה עם מדיניות זו, הפכה לטענתה בן רגע ליריבתה של המנהלת, ובכך החל "מחול שדים" שנועד להפילה ולבזותה, כלשונה.

הירט טוענת כי במסגרת אותו "מחול שדים" נהגה קרובינר לטרוק עליה דלתות, הטילה עליה "איסורים הזויים" וגרמה להרעה משמעותית בתנאי עבודתה, ובכלל זה קיצוץ בשעות העבודה. בין היתר, כך טוענת הירט, אסרה עליה המנהלת לקבוע וילון, להציב שעון ולתלות תמונות בחדרה, אסרה עליה להשאיר את דלת משרדה סגורה בהיותה לבד, סירבה לספק לה ארונית נעולה לצורך אחסון חומר סודי, אסרה עליה לקנות ספל קפה בבית הקפה שמחוץ לתחומי בית הספר, ואסרה עליה "לחבק ילדים בוכיים ולנחם אותם במגע יד עדין" ואף לחבק ולנחם מורות בחדר המורים. כתבי הגנה טרם הוגשו.

בתום שנתה השנייה בתפקיד החליטה הירט כי אינה יכולה להמשיך בתפקידה, אולם היא טוענת בתביעתה כי הרדיפה אחריה נמשכה.

תביעה: אורית קרובינר מנהלת בית ספר קמפוס אריסון לאומנויות הורתה להפלות ילדים ממוצא מזרחי

קישורים:

• ישראל 2010 - מנהלת בית ספר בבית שמש מתנכלת לילדה בכיתה א' ולהוריה בגלל מוצאם העדתי - אפריל 2010 - ככה יעשה לילדה שמנהלת בית הספר אינה חפצה ביקרה. ילדה בת שש וחצי מבית שמש הייתה אמורה ככל בני גילה לעבור את חוויית כיתה א'. אלא שכיתה א' לא תיזכר אצלה ואצל בני משפחתה כחוויה נעימה. מנהלת בית הספר עושה מסע הפחדה נגד הורי הילדה בשל מוצאם...
• עיריית ראשון לציון - אפליה ילדים יוצאי אתיופיה בגני ילדים - הכתבה "גן שחור, גן לבן" , נתיב נחמני , מעריב, 11.06.2010 - למרות ההבטחות: בראשון לציון עדיין פועלים גני ילדים לאתיופים בלבד. בשלושה גני ילדים בראשון לציון משובצים רק ילדים אתיופים. לפני שנה העירייה הבטיחה שינוי, אבל בדיקת מעריב חושפת: האפליה נמשכת. העירייה: "זה לא תלוי בנו"...
• סיפורה של אם חד הורית מיוצאי אתיופיה שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה
• ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות
• שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג
• זהירות - פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה
• "יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008
• סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
• הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מהבית - דיון בועדת הקליטה העליה והתפוצות

האלימות בבתי הספר גוברת - אף אחד לא לוקח אחריות

האלימות בבתי הספר גוברת - אבל אף אחד לא לוקח אחריות - 15/01/2011 , ניב גלבוע , נענע

לפני כשנתיים נכנס שר החינוך גדעון סער לתפקידו כשהוא מכריז מלחמה באלימות בבתי הספר. שנתיים אחרי - ואין כמעט שבוע שאנחנו לא עדים למקרה מזעזע חדש של התעללות בין תלמידים. מורות ומנהלות מדווחות גם היום על אלימות פיזית כלפיהן. מדוע המערכת לא מצליחה לשים לזה סוף.

שר החינוך, גדעון סער, ומשרדו הכריזו לפני כשנתיים על מלחמה תקיפה באלימות בין מסדרונות בתי הספר. בתוכנית: חוקים חדשים ואפס סובלנות לתלמידים אלימים. אבל למרות הכוונות וההצהרות, המציאות בשטח נראית אחרת.
.

.
כך למשל, לפני כמה חודשים עבר י', תלמיד כיתה ד', תקיפה מינית מצד חבריו לכיתה. עם כניסתו לכיתה תפס אחד התלמידים י' בידיו, קשר אותו לכיסא ומשך באיבר מינו. לאורך כל שעות הלימודים הוא ישמור על שתיקה, עד שיחזור הביתה ויספר לאמו מה קרה. האם הנסערת פנתה למחנכת עוד באותו היום - וזו שולחת אותה לדבר עם אם הילד התוקף. בניגוד להנחיות משרד החינוך, הילד אפילו לא נשלח הביתה.

במקרה אחר י', תלמיד כיתה ז' לא הולך לבית הספר כבר 3.5 חודשים, לאחר שתלמידים בבית ספרו הכריחו אותו לבלוע כדור אקסטזי. בעקבות המקרה הוא אף נזקק לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. גם במקרה זה, בית הספר לא עשה דבר בנדון.

"יש איזושהי הסכמה שבשתיקה בין המפקחים של משרד החינוך לבין המורים והמנהלים, הנותנים גיבוי אחד לשני על מנת לשמור על שקט במערכת", מאשימה יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אתי בנימין.

אבל לא רק את ההורים התופעה מדאיגה. אחרי שגם המורים הפכו למטרה לאלימות התלמידים, גם הם לא יכולים לשמור יותר על השקט. "אני מתפללת בכל יום שהוא יגמר בשלום", אומרת אילנה וגמן, מנהלת בית ספר יסודי בחיפה. "מספיק ילד אחד אלים שהוא לא מטופל ובית ספר שלם סובל".

המנהלים מאשימים את ההורים של הילדים האלימים, שלטענתם מציגים לצוות החינוכי מסמכים כי הילד לא אלים, אלא יש לו בעיה רפואית הגורמת לו להתנהג בדרכיו. עם זאת, הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי משרד החינוך, שלטענתם מאפשר רק ענישה קלה יחסית. אבל במשרד החינוך דווקא טוענים שהייתה ירידה באלימות. "בפעם הראשונה נתנו למנהלי בתי הספר להתמודד עם הבעיה", אומר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני. "אז כנראה שצריך להחליף חלק ממנהלי בתי הספר שלא מנצלים את הסמכויות והאחריות שלהם".

ואם חשבתם שזה רק בבית הספר, אז תחשבו שוב. כבר בגיל הגן מתגלים מקרי אלימות חמורים. כך למשל, בגן באחת הערים הוכנס ילד עם עבר של תקיפת פעוטות ושימוש בשפה מינית בוטה. מבחינת משרד החינוך, העירייה והגננות, להורים בכלל לא היה צריך להודיע על כך. ההורים הוציאו את ילדיהם מהגן במחאה, העירייה מצדה מאיימת לתבוע אותם בהתאם לחוק חינוך חובה.

קישורים:

• בית ספר עירוני ח' בתל אביב - חשד להתעללות מורים בתלמיד - מנהל בית הספר, ספי שרמן, סירב להגיב - הכתבה יומנה של אם: כך התעללו בבן שלי בבית הספר , mynet , נובמבר 2009 - במשך חודשיים תיעדה אם את התייחסות מורי עירוני ח' כלפי בנה: "הם מתעללים בו, לא רוצים שהוא ילמד אצלם", כתבה ביומנה האישי - מה הייתם עושים אילו במשך חודשיים היו מעבירים את ילדכם ארבע כיתות, משעים אותו חמש פעמים מהלימודים ומשדרים לכם שהוא לא רצוי במוסד החינוכי? אם לילד מבית הספר ראשית עירוני ח' החליטה לתעד את השתלשלות האירועים ביומנה האישי...
• ישראל 2010 - מנהלת בית ספר בבית שמש מתנכלת לילדה בכיתה א' ולהוריה בגלל מוצאם העדתי - אפריל 2010 - ככה יעשה לילדה שמנהלת בית הספר אינה חפצה ביקרה. ילדה בת שש וחצי מבית שמש הייתה אמורה ככל בני גילה לעבור את חוויית כיתה א'. אלא שכיתה א' לא תיזכר אצלה ואצל בני משפחתה כחוויה נעימה. מנהלת בית הספר עושה מסע הפחדה נגד הורי הילדה בשל מוצאם...
• מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה - המאמר "המנהלת שחשודה שדרסה בת 8 שבה לבית הספר" , שמוליק חדד , YNET , אוגוסט 2009 משפחתה של יסמין אבו רמדאן לא מבינים מדוע האשה החשודה בדריסתה תשוב מחר לנהל בית ספר. עורכת דינה של המנהלת מתעקשת: "מדובר בעניין תעבורתי פשוט"

מחדלי רשויות החינוך והבריאות - תלמידים בשירות חברות התרופות

המאמר תלמידים בשירות חברות התרופות , משה שלם , news1 , דצמבר 2010
הריטלין הינו סם פסיכיאטרי הנמצא בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה. הסם מסב נזקים בריאותיים ונפשיים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים. מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים? התשובה - תעשיית ענק של חברות תרופות

ועדת החינוך של הכנסת התכנסה השבוע בעניין צריכת ריטלין בקרב תלמידים ופרסמה הודעה לעיתונות שכותרתה כי יש לרענן את הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים. משרד הבריאות הוסיף שהריטלין המסובסד על-ידי קופות החולים אינו מומלץ ועלול לגרום נזק.

לכאורה מדובר בעוד הודעה לקונית שתיגנז אי שם בתוך ארכיוני הכנסת, ואולם התבוננות בתוכן ההודעה מראה כי מדובר בסם פסיכיאטרי, ריטלין הנצרך על-ידי תלמידים לפחות כ-11 שנה, וכיום משתמשים בסם כ-30,000 תלמידים.

"רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד על-ידי קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", אמר בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בדיון שהתקיים בוועדה. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.

אמירות קשות אלו של פרופ' אורנוי די בהן לבלום מיידית הכנסת תלמידים נוספים למעגל צריכת הסם, ולגמול את אלו ה"מכורים", כפי שמקובל בכל מדינה מתוקנת שילדיה יקרים לה. אך אין כך הדבר, בפועל ישנה עלייה מתמדת של עשרות אחוזים מדי שנה של מכירת ריטלין בארץ.

בחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי שלושה, בנוסף, חל גידול של עשרות אחוזים מדי שנה במסלול הטיפול לבריאות הנפש האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007.

נשאלת השאלה האם הריטלין "מספק את הסחורה", או במילים אחרות האם הישגי התלמידים בעליה? - התשובה לא רק שההישגים לא עולים אלא נמצאים בירידה, שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות ירד מ-46.3% בשנת 2007 ל-44.4% בשנת 2008. מדובר בירידה מתמשכת, בתוך ארבע שנים ירד שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מ-49.2% ל-44.4%.

תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים, שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2008, הציגו גם הן תמונה לא מעודדת באשר לרמת התלמיד הישראלי: הישגיהם של תלמידי חטיבות הביניים באנגלית, בעברית ובמדעים נמוכים, ובמתמטיקה - נמוכים במיוחד, כאשר הציון הממוצע עמד על 44.1 בלבד.

בדצמבר 2008 המשיכו תלמידי ישראל להפגין הישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ולהשתרך אחרי מדינות אחרות. נתונים של דירוג "טימס", המבחן הבינלאומי לבדיקת הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, גילה כי תלמידי ישראל הידרדרו בדירוג.

מבחן פיז"ה שנערך על-ידי ארגון ה- OECD במרץ 2009 הצביע כי תלמידי ישראל מדשדשים במקום 41 באוריינות (בקיאות ויכולת יישום) מדעים ואוריינות מתמטיקה ובמקום 36 באוריינות קריאה מתוך 64 מדינות בעולם.

מדובר בסם פסיכיאטרי בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה, מסב נזקים בריאותיים נפשיים וגופניים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים.

מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך של הכנסת בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים?

התשובה ברורה, מאחורי סם הריטלין ואחרים ישנה תעשיית ענק של חברות תרופות עם הרים של כסף וכוח שקשה לעמוד מולה.
.

.
קישורים:

• הבלי הריטלין והפסיכיאטריה - פרופ' אשר אור-נוי: "הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון" - דצמבר 2010 - לאחר שנים רבות בהם מיליוני ילדים סוממו בריטלין וחלה ירידה משמעותית ברמת הלימודים, ובתי משפט מחייבים לסמם בריטלין ילדים באומנה, מודים במשרד הבריאות כי "הריטלין ... שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת ... עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"...

• מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין - מאי 2010 - "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת...
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...

הגטו של הילדים האתיופים

הכתבה הגטו של הילדים האתיופים , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , 13.09.2010

בוקר טוב אליהו: השבוע "התברר" שהפרדת התלמידים ממוצא אתיופי פגעה בהישגיהם. אבל הכתובת היתה על הקיר מאז מבצע משה: במקום לסייע לעולים, רשויות הקליטה עזרו לעצמן

מה שצפוי היה לקרות - קרה, מה שזרעו - קצרו, ומה שהתריעו חוקרים - התגשם. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם אתמול בנושא השתלבות התלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך, קובע כי אי-פיזור התלמידים פוגע בהישגיהם. מהנתונים עולה כי רק 40% מהם (לעומת כ-60% מכלל התלמידים) עברו את הבחינות בהצלחה, ורק כ-29% (לא פורסמו נתונים השוואתיים) זכאים לתעודת בגרות שתאפשר להם להמשיך בלימודים אקדמיים.

למי שמופתע מהחדשות המרעישות, נאמר שאין בהן דבר שלא היה ידוע כבר מאז העלייה מאתיופיה. מדיניות הקליטה היתה כישלון ידוע מראש. המדיניות, שנוסחה להפליא במונחים של "שילוב בחברה", פעלה באופן מושלם להפרדה ולמידור של העולים: של הילדים, של בני הנוער ושל כלל המשפחות.

מרגע שמדיניות הקליטה סיווגה את העולים מאתיופיה כקבוצה הומוגנית נזקקת שיש לטפל בה במרוכז ובאופן מקיף על ידי שלל רשויות שלטוניות, נגזר עתידה של הקהילה לשוליות חברתית ונחסמו סיכויי הצלחתם של ילדיה במערכת החינוך.

מרגע נחיתת העולים הראשונים, במבצע משה בשנות ה-80, במבצע שלמה בשנות ה-90 ובמבצעים ללא שם עד עצם ימינו - הם הופנו ומופנים באופן גורף למרכזי קליטה. במרכזים אלו הם "טופלו" (ו"מטופלים" עדיין) במשך כמה שנים על ידי עובדי סוכנות, משרד הקליטה, משרד הרווחה, משרד החינוך, הג'וינט ובוודאי עוד אלו ארגונים.

ה"טיפול" הזה הצמיח את שליטת הפקידים במשאבים שהיו יכולים להגיע ישירות לידי העולים. וכך, במקום לקבל את סכומי הכסף הגדולים שהוקצו לקליטה, לקנות בהם דירה, להתערות ביישוב קבע, לשלב את הילדים בקרב ילדי הוותיקים ולהשתלב בשוק העבודה מיד עם הגיעם לארץ, הועברו המשאבים בעסקת הקליטה הסיבובית לתחזוק המרכזים, להקמת כיתות נפרדות מיוחדות לעולים, לפרויקטים "חברתיים" ולהעסקת גדודי פקידים.

העסקה הזו עובדת היטב עבור גורמי הקליטה עד היום. כך הם מגייסים סכומים נאים מיהדות העולם: למשל, מביאים אוטובוסים עמוסי יהודים חמי לב למרכזי קליטה, לחזות במבצעים ה"מדהימים" לקליטת העולים - המסכנים הנזקקים והפרימיטיביים - ובטיפול המסור בהם לצורך הכנתם לחיים בארץ.

את הילדים שלחו לכיתות קלט נפרדות, כדי "לסייע" בהשתלבותם בלימודים, וכך מימנו בנדיבות את מערכת החינוך הממלכתית-דתית (שאליה חויבו ילדי העולים ללכת). גם פנימיות, של עליית הנוער ואחרות, שנמצאות זה ארבעה עשורים בסכנת סגירה, יצאו נשכרות: בני ובנות הנוער מעולי אתיופיה נשלחו במרוכז לפנימיות ומרביתם רוכזו בכיתות החלשות ובחינוך ה"טכנולוגי" הנחשל. הפנימיות התמלאו ושרדו, והצעירות והצעירים מאתיופיה נותבו לשולי שוק העבודה, מערכת החינוך והחברה בכלל.

לא פחות חמורה היא הסטיגמטיזציה שצמחה. את ההמחשה לה קיבלנו בדבריו של דני דנון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד: "היחס אליהם כאל מוקצה מבטיח שהם תמיד יהיו בתחתית הטבלה בחברה הישראלית. אם לא נקום ונטפל בבעיה עכשיו, בעוד עשר שנים נתעורר אל תוך חלום בלהות".

אלא שלא היחס אל העולים כאל "מוקצה" היא הבעיה אלא הגטואיזציה שלהם על ידי מוסדות השלטון. עצם הדיבור על העולים כ"מוקצה" הוא תולדת מדיניות זו. זוהי הסטיגמה שחלחלה לראשו של ח"כ דנון ולראשם של רבים אחרים. "לקום ולטפל בבעיה" פירושו עוד מאותה מדיניות הפרדה, עוד משאבים לעוד פקידים, לחינוך הממ"ד ולפרויקטים.

מדיניות שילוב של עולים אמיתית, פירושה העברת משאבים ישירות לידי העולים, ללא תיווך וללא חסות עליהם. לו רצו ראשי הארגונים והמשרדים העוסקים בקליטת עולי אתיופיה באמת בהשתלבותם, היו סוגרים את מרכזי הקליטה וכיתות הקלט למיניהן.

יתר על כן, גם כעת ועל אף דלות ההישגים, יכולים עדיין מרביתם להשיג השכלה אקדמית גם ללא תעודת בגרות. האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לכל המעוניין/ת בהשכלה גבוהה ללמוד ללא תנאי קדם. רבים, שאינם מעולי אתיופיה, עושים זאת ומצליחים להשיג תואר אקדמי מוכר וראוי.

תנו להם, ולא לארגונים ה"מטפלים" את הכסף ללימודים (שאין להם בגלל מדיניותכם) - והם יוכיחו שאינם זקוקים לחסותכם.

קישורים:

• כל מילה שווה זהב: בנימין נתניהו קיבל כמיליון שקל עבור נאומים באירועים של עמותה קטנה וענייה - תעשיית הון עתק, חובקת עולם, של העמותות ל"סיוע" למוחלשים במדינת ישראל - הכתבה מיליון שקל, ביבי , מרב בטיטו, צדוק יחזקאלי , ידיעות אחרונות , 09.03.2010...
• שופט העליון רובינשטיין מכה על חטא: "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות" - כנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010
• משרד העבודה והרווחה מפקיר את החלשים - נכים סובלים מרעב: 'חיים בצמצום, לא אוכלים' - מרץ 2010
• עיריית ראשון לציון - אפליה ילדים יוצאי אתיופיה בגני ילדים - הכתבה "גן שחור, גן לבן" , נתיב נחמני , מעריב, 11.06.2010 - למרות ההבטחות: בראשון לציון עדיין פועלים גני ילדים לאתיופים בלבד. בשלושה גני ילדים בראשון לציון משובצים רק ילדים אתיופים. לפני שנה העירייה הבטיחה שינוי, אבל בדיקת מעריב חושפת: האפליה נמשכת. העירייה: "זה לא תלוי בנו"..
• ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? - מרץ 2010 - בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו...
• שיטות פקידי הרווחה – הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג
• זהירות – פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה
• סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
• הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מהבית – דיון בועדת הקליטה העליה והתפוצות

עיריית בת ים ומשרד החינוך מטייחים מחדלים בבית ספר "אורות התורה"

הכתבה ההורים טוענים: המורה לא אישר לצאת לשירותים, הבן עשה במכנסיים , ליעד גרינבוים | 5/8/2010 , nrg

תלמיד כיתה ב' בבית הספר "אורות התורה" נאלץ לעשות את צרכיו בבגדיו כי לא קיבל אישור לצאת לשירותים. ההורים התלוננו והבן סולק מבית הספר. העירייה: ההורים האחרים מרוצים

הורים לתלמיד בכיתה ב' בבית הספר הממלכתי-תורני "אורות התורה" בבת ים טוענים, כי בשנת הלימודים האחרונה הושפל בנם על ידי מחנך הכיתה ונאסר עליו לצאת לשירותים למרות מחלתו. ההורים מפנים אצבע מאשימה כלפי הנהלת בית הספר, שלטענתם מתייחסת אליהם בעוינות.

"במהלך שנת הלימודים הגיע לבית הספר מחנך חדש", מספר י', אביו של התלמיד, "בהנהלה טענו שמדובר בעילוי, אבל מהר מאוד הבנו שייתכן שהוא מוצלח מבחינת רמתו התורנית, אך הוא אינו מחנך ראוי".

"במהלך החודשים האחרונים של שנת הלימודים אותו מחנך השפיל את בני מול כל התלמידים האחרים בכיתה מספר רב של פעמים. הורים אחרים מספרים לנו שאותו מחנך מדבר באגרסיביות לילדים ואפילו להורים עצמם, לא נותן להם לעלות בעיות ומתייחס אליהם בזלזול".

לדברי י', נקודת השבירה מבחינתו הגיעה כאשר הבן חזר הביתה מהלימודים בוכה ומושפל. "בני סובל משלפוחית שתן רגיזה", מספר י', "ועל כן לפעמים צריך לצאת לשירותים במהלך שיעור. אותו מחנך סירב לאשר לבני לצאת מהכיתה כאשר הוא ביקש, ובשל כך בני עשה את צרכיו במכנסיים, כאשר כל התלמידים רואים".

"אי אפשר להסביר בכלל כמה זה משפיל עבור ילד קטן, זו טראומה שכנראה לא תעבור. האירוע הזה חזר על עצמו מספר פעמים, עד אשר פנינו למנהל בית הספר עם אישורים אשר מעידים על הבעיה של בני".

איך מנהל בית הספר הגיב?

"מנהל בית הספר אמר שידבר עם המחנך, אך בפועל שום דבר לא השתנה. מנהל בית הספר עושה רושם של איש נעים הליכות, אך בפועל הוא נותן הוראות מפורשות למורים לא לתת לילדים לצאת להתפנות מסיבה כזאת או אחרת".

"התלמיד מסיים את לימודיו"

לטענת האם, מ', מחנך אחר בשכבה אשר שמע את תלונותיהם של ההורים, אמר כי מהרגע שהכניסו את בנם לבית ספר "אורות התורה" אסור להם להתערב בחינוך שניתן לבנם. בכך לא הסתיימה הפרשה.

שבועיים לפני תום שנת הלימודים, טוענים ההורים, סולק בנם מבית הספר בבושת פנים. י' מספר: "התקשרה מזכירת בית הספר לרעייתי, ואמרה לה שנתבקשה להקריא לנו נוסח שהכתיב לה המנהל והוא: 'כפי שסוכם בשיחה בינינו, התלמיד מסיים את לימודיו בבית הספר בסוף השנה' .כול מה שביקשנו היה לטפל ולפתור את הבעיות על הצד הטוב, ובמקום לטפל במחנך ולערוך דיון משותף, בחרו לנקוט בשיטת ההשתקה ופשוט להעיף אותנו".

השבוע סיפרה לנו א', אשר בנה למד בבית הספר בשנים קודמות, כי גם הם זכו ליחס מזלזל ופוגעני מצד המנהל.

תגובת משרד החינוך: "מנהל בית הספר והמורה מכחישים מכל וכל את הטענות כנגדם. יצוין כי במשרד החינוך לא התקבלו עוד טענות כלפי המורה. המפקחת על בית הספר מטעם משרד החינוך תמשיך לבדוק את הנושא".

תגובת עיריית בת ים: "מערכת החינוך שמה בראש סדר העדיפויות שלה את טובת הילד על כל המשתמע מכך. המקרה המדובר מתייחס למקרה נקודתי אשר ניתן לו מענה ראוי ומיטבי במסגרת בית הספר תוך עירוב כל הגורמים הרלוונטיים. נדגיש, עבודתו המסורה של המורה באה לידי ביטוי בשביעות רצונם של כל הורי הכיתה במכתב שנשלח בסיום השנה למנהל בית הספר ונמסר למערכת העיתון".

עיריית ראש העין - חינוך עצמאי בית יעקב - אתיופים? לא בבית ספרנו

הכתבה אתיופים? לא בבית ספרנו , ישראל היום , ליאת עזר , מאי 2010

תלמידת כיתה ב' מראש העין יושבת בבית 8 חודשים • הסיבה: ביה"ס החרדי "בית יעקב" מסרב לקבלה • האם: "אם צבע העור שלנו היה שונה היא היתה מתקבלת"
.

.

ש' ואמה. "אני כבר רוצה ללמוד ולהיות עם ילדות בגיל שלי" | צילום: יהושע יוסף

בזמן שחברותיה של ש', תלמידת כיתה ב' מראש העין, הולכות מדי בוקר לבית הספר, היא יושבת בבית יחד עם אמה ואחיה הקטנים כבר שמונה חודשים. הסיבה: בית הספר החרדי "בית יעקב" לבנות בעיר מסרב, ככל הנראה, לקבל אותה לשורותיו. להוציא תלמידה אחת בת העדה שמשמשת "עלה התאנה" בתוך יותר מ־250 הבנות הלומדות בבית הספר, מסרבת המנהלת גיטה וייס בכל תוקף לקבל תלמידה נוספת לספסל הלימודים.

ש' התחילה אשתקד את כיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "אוהל שרה" שבראש העין, אך אמה רצתה שתעבור לבית הספר החרדי בעיר. העירייה, כך טוענת אמה של הילדה, הבטיחה שאם היא תמשיך ללמוד כרגיל ותסיים את השנה, תשובץ בבית הספר החרדי "בית יעקב", לבקשתה. אולם, השנה עוד מעט מסתיימת וש' עדיין יושבת בבית ולא לומדת בשל התעקשות בית הספר והאם, שמסרבת לשלוח אותה לבית ספר אחר.

לאחרונה זומנה האם אל משטרת ראש העין, לאחר שהרשות המקומית החליטה להפעיל את סמכותה באמצעות קצין ביקור סדיר כדי לאלץ את הילדה לשוב ללימודים.

אמה של ש' עלתה לפני כשבע שנים לישראל היא מגדלת שמונה ילדים בכוחות עצמה לאחר שהתגרשה לפני כשנתיים מבעלה. "אין לי ספק שאם לא היינו אתיופים, וצבע העור של הילדה שלי לא היה שחור – בית הספר היה מקבל אותנו. העירייה הבטיחה לנו בשנה שעברה שהיא תתחיל ללמוד השנה ב"בית יעקב", אבל אנחנו מרגישים שעבדו עלינו. למה? כי אנחנו אתיופים? כי אנחנו לא מבינים? מה אנחנו מבקשים כבר? ללמוד בחינוך חרדי? במקום להעריך את זה - מענישים את הילדה".

האם קבלה גם על מצבה הכלכלי הקשה בבית, "העירייה לא מוכנה לעזור לנו, לא עם הילדה, ולא עם המצב הכלכלי הקשה בבית. בא לי פשוט למות. אני בסוף אתאבד. אני לא רואה פתרון אחר לסיים את הסבל הזה. אני לא רואה שום תקווה. לאף אחד לא אכפת ממני. אני קמה בבוקר, חושבת מאיפה לחסוך ואיפה להילחם כדי שהילדים שלי יהיו מאושרים. לפעמים אני הולכת לישון רעבה, כי הבחירה היא או לחם לילדים או לי. בעיריה רק מבטיחים ומדברים ולא עוזרים".

ש' שלא מבינה עדיין על מה כל המהומה אמרה: "אני כבר רוצה ללמוד. להיות עם ילדות בגיל שלי. נמאס לי לשבת בבית. אמא קונה לי חוברות ואנחנו עושות אותן כל יום אבל אני רוצה כבר שהמנהלת תקבל אותי לכיתה ב' בבית הספר החרדי. למה מכריחים אותי ללכת לבית ספר שאני לא רוצה?".

יוסי דמארי, שנרתם לעזרת המשפחה בהליכים הפרוצדורליים, הוסיף: "זה אבסורד שילדה יושבת בבית ללא שום הסדר ובלי שום פתרון. בית הספר פשוט לא רוצה אותה, וכולנו יודעים שזה ממניעים גזעניים. איפה מערכת החינוך? איפה משרד החינוך? מה שהולך פה, זו אפלייה נוראית, התעלמות מהילדה קטנה. כאילו הם אזרחים סוג ד'".

הניסיונות להשיג את תגובתה של מנהלת בית הספר "בית יעקב" לא צלחו וטענת המנהלת היתה: "אני עסוקה בישיבות".

לי ליבר, דוברת עיריית ראש העין, מסרה בתגובה כי העירייה התערבה אולם נסיונות אלה לא צלחו. בעירייה העבירו ביקורת על האם וטענו: "העובדה שהילדה אינה מגיעה באופן סדיר לבית ספר, מהווה עבירה על החוק, לכן, המקרה הועבר לטיפול התביעה העירונית כמתחייב על פי חוק".

ממשרד החינוך נמסר כי העירייה אחראית לשיבוץ תלמידים. "בית הספר אינו ציבורי אלא שייך לרשת 'החינוך העצמאי' - בבעלות פרטית. יודגש כי נמצאה לתלמידה מסגרת חרדית מתאימה, אך האם עומדת בסירובה ומבקשת שבתה תתקבל אך ורק לבית יעקב".