‏הצגת רשומות עם תוויות משוואת ישר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משוואת ישר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 במאי 2012

מבחן מיצב כיתה ח תשס"א פתרונות שאלות 13-15


שאלה מספר 13

פִּתרו את המשוואה שלפניכם, הַציגו את דרך הפתרון:


פתרון

שאלה מספר 14


הוכחה

1. - נובע מחפיפת משולשים ABC, AFD
2 . - נתון
3. - נובע מ- 1 ו-2 , בהצבה
נתבונן בזויות המשולש AFD, סכומן 180 מעלות, לכן:

4. - סכום זויות במשולש הוא 180 מעלות
5. אך זויות FAD, AFD שוות 25 , 80 מעלות בהתאמה - נתון והוכח ב- 3
6. מכאן זוית ADF שווה 180-80-25=75 מעלות - נובע מ-4 , 5



שאלה מספר  15 - שיפוע גרף ישר ומציאת משוואת הישר

מבחן מיצב כיתה ח - שיפוע גרף ישר ומציאת משוואת הישר



























 פתרון

סעיף א - משוואת הפונקציה הקוית f היא y = ax +b כאשר a הוא שיפוע הגרף ו- b היא נקודת חיתוך עם ציר y.
במקרה לפנינו הגרף עובר דרך ראשית הצירים נקודה (0,0) ולכן b =0 .
הגרף עובר גם דרך הנקודה (3,12) ולכן נציב המשוואה y = ax ונקבל 12 = 3a , או a = 4 , כלומר שיפוע הגרף הוא 4.
סעיף ב - הפונקציה g היא גרף ישר המקבילה ל- f , לכן יש לה אותו שיפוע a = 4 . נקודת חיתוך של g עם ציר y היא (0,12) לכן b = 12.
משוואת פונקציית הישר g היא מהצורה: y = ax +b , כלומר: y = 4x +12
שרטוט הפונקציות f,g: ( הפונק' g בצבע כחול)

שאלה 16

גנן תכנן להרכיב צינור מים מארבעה חלקים, ולהניח אותו בגינה שאורכה 5 מטרים.

האורך הכולל של הצינור צריך להיות קצר מאורך הגינה.

הגנן הניח חלק אחד שאורכו 2.3 מטרים, וחיבר אליו עוד שלושה חלקים אחרים השווים באורכם זה לזה, כפי שמתואר בסרטוט. x מייצג את האורך במטרים של כל אחד משלושת החלקים השווים באורכם.
 
א. כִּתבו שני אורכים אפשריים שונים לחלק של הצינור שאורכו מיוצג על ידי x.

אורך כל החלקים יחד צריך להיות קטן מ-5 מ', כלומר הסכום של החלק האחד באורך 2.3 מ' ועוד 3 חלקים שווים באורך x קטן מ- 5 מ'.
ניתן לתאר את השאלה באי שיוויון:

נפתור את אי השיוויון:

x חייב להיות קטן מ- 0.9 מ'
אורכים אפשריים ל- x :
0.8מ', 0.6 מ'


ב. סַמנו את האי-שוויון המתאים לנתוני השאלה.










תשובה: כפי שענינו בסעיף 1 לעיל התשובה הנכונה היא 2: 

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

בעיה פתורה מעגלים משיקים - מציאת משוואת המשיק המשותף



https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhsC-tS4yYDSE1wkZSG1PEmQGQYD9bsZceImCZkM0nb3gzPuLxqwDNrOc-q_Lf-KhkAPsOl_3BBLhuufw8rRiQ9Hxe-aX2f_Wn_YPEPLF4wWaXsXYvb52TZs4cZPRkJkGoD8baVYSqL34Or/s1600/%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25942.png



וזו המשוואה ( **). כלומר שוב כל הדרך הייתה מיותרת! האם זה מקרי ? גם כאן אין הדבר מקרי. הרי ברור שכל נקודה שהצבתה בכל אחת ממשואות המעגלים נותנת פסוק אמת תיתן פסוק אמת גם בהצבתה במשוואה (**). כך ברור שהמשוואה (**) מייצגת ישר העובר דרך הנקודה היחידה המשותפת לשני המעגלים. הנקודה היא נקודת ההשקה. אך האם ברור שהישר שקיבלנו הוא אכן המשיק? הרי אינסוף ישרים עוברים דרך הנקודה היחידה המשותפת לשני המעגלים. אולם אם הישר שהתקבל לא היה המשיק המבוקש, אך היה עובר בנקודה המשותפת שלני המעגלים, הרי שהיה חותך את שני המעגלים, ואז היו עליו עוד שתי נקודות המקיימות כל אחת רק משוואה של מעגל אחד. בכל אחת מנקודות אלה מתקיימת רק משוואה של מעגל אחד, לכן המשוואה של הישר, המתקבלת מחיסור המשוואות של שני המעגלים, אינה מתקיימת. מסקנה: זהו המשיק. אפשר להוכיח את תכונת ההשקה גם על-ידי התייחסות לשיפוע של הישר המתקבל. ניעזר במשפט: "כאשר שני מעגלים משיקים זה לזה קטע המרכזים עובר דרך נקודת ההשקה", כלומר קטע המרכזים מאונך למשיק המשותף.



הערה: ניתן לראות את מצב ההשקה בין המעגלים גם כמצב גבולי של חיתוך שלהם. כאשר 'החיתוך שואף להשקה', המיתרים המשותפים שואפים למשיק המשותף, ומכאן ההתנהגות הזהה בשתי הבעיות ברורה – ההפרש בין משוואות המעגלים נותן את המיתר / המשיק המשותף. אנו פוגשים מצבי גבול של ישרים מספר פעמים לאורך תכנית הלימודים בבית-הספר העל-יסודי, למשל: ניתן לראות קטע אמצעים במשולש כמצב גבולי של קטע אמצעים בטרפז; משיק וחותך למעגל, היוצאים שניהם מנקודה משותפת מחוף למעגל, יכולים להיתפס כמצב גבולי של שני חותכים למעגל היוצאים מאותה נקודה; או, בתחילת ההוראה של מושג הנגזרת מקובל להסתכל על משיק כעל גבול של מיתרים אשר אחת מנקודות הקצה שלהם קבועה והשנייה נעה על הגרף של הפונקציה ומתקרבת-שואפת אליה. היופי בתוצאות שקיבלנו ביחס לפשטות התהליך של מציאת המשיק או המיתר המשותף נובע מכך שניתן להסביר אותן תוך שימוש בשיקולים פשוטים וללא הפעלת כלים כבדים של טכניקה אלגברית. יחד עם זאת ניתן לתמוך את התוצאות גם בהוכחה אלגברית פורמלית. הוכחה זו מובאת בסוף המאמר .

יום חמישי, 14 ביולי 2011

בעיה פתורה גיאומטריה אנליטית - משוואת מיתר משותף של שני מעגלים נחתכים

בעת פתרון בעיה שגרתית העוסקת בחיפוש אחר משוואה של מיתר משותף של שני מעגלים נחתכים התגלתה המשוואה המבוקשת עוד לפני תום התהליך. חקירה מתמטית גילתה שהדבר אינו מקרי.
https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMWW_hyzeW53Xr0OBgUeymCSilS9N4UB-q-br280IxZedM0lwKeuD1XBR7R_GHDs1-_OhEXPWg1B8GgiXr3LyhL_k-AdsP-omqJdz3HiT52l6Dlvjle9l0GHChNP8piLz3iM7qCfs_fSJ0/s1600/%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%2592%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%25A0%25D7%2597%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%2599%25D7%259D.jpg
האם זה מקרי? מסתבר שלא. מה הסיבה ? המשוואה (*) מייצגת ישר. ברור שכל נקודה, אשר הצבתה בכל אחת ממשואות המעגלים נותנת פסוק אמת, תיתן פסוק אמת גם בהצבתה בישר. ישנן רק שתי נקודות כאלה והן קובעות ישר יחיד – המיתר המשותף!

קישורים:

יום שבת, 2 באפריל 2011